מאת אבנר שאקי
תקציר:
חטא העגל, אשר התרחש בי”ז בתמוז, הוא אחד החטאים החמורים שעם ישראל נכשל בהם מאז היווסדו. לפני שעלה משה רבינו להר סיני , הוא אמר לבני ישראל שיחזור אחרי ארבעים יום. עם זאת, עם ישראל טעה בספירת הימים והלילות. משום שבני ישראל טעו בספירתם וחשבו שמשה לא ישוב, הם רצו ליצור לעצמם משהו גשמי שאפשר יהיה לעבוד אותו, או איתו את ה’, ולהפנות אליו כוחות רוחניים.
לשם כך פנו בני ישראל לאהרון, ובקשו ממנו שיצור עבורם אלוהים אחרים. אהרון רצה לעכב אותם, ולכן ביקש מהם להביא זהב לטובת העניין. אהרון האמין שאנשים לא ירצו לאבד את הזהב שלהם, ועל ידי כך תתבטל מחשבתם הרעה. להפתעתו של אהרון חזרו לא מעט אנשים מהר מהצפוי, וזהב רב בידם. בראותו שכלו כל הקיצין – ניגש אהרון למלאכה, השליך לאש את הזהב, ומתוך האש יצאה דמות עגל עשויה מזהב. כשהחוטאים ראו את העגל, הם החלו לעבוד אותו ולקרוא לעברו: “אלה אלוהיך ישראל”.