שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר’ עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. והיה העולם שמם עד שבאו ר”ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמו בר אבא ואיתימא ר’ חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א”ר נחמן אסכרה. (מסכת יבמות סב:)
הגמרא מספרת כי לרבי עקיבא היו 12,000 זוגות של תלמידים, דהיינו עשרים וארבעה אלף תלמידים וכולם נפטרו בפרק אחד (בין פסח לעצרת) והכול מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
מגיפה נוראה וכואבת פרצה בתלמידיו של רבי עקיבא וכילתה עשרים וארבעה אלף תלמידים, אסון בלתי נתפס.
שלא נהגו כבוד זה בזה, לכאורה הרי תלמידי רבי עקיבא היו צדיקים שבצדיקים ותלמידי חכמים גדולים אם כן כיצד דווקא הם נכשלו בכישלון שגרם למגיפה הנוראה כל כך.
הימים של ספירת העומר נהפכים מימי שמחה שבהם אנו סופרים את הימים עד לחג השבועות לימים של אבל, לא נוהגים לעשות חתונות ולא נוהגים לשמוח, האבל הוא מפאת מותם של תלמידי רבי עקיבא.
ההסבר הידוע הוא שתלמידי רבי עקיבא היו שרויים בלימוד התורה בעצמה כה רבה והיו מחדשים חידושי תורה רבים עד שהשקיעו את כל עצמתם בחידושי התורה ולא שמו את דעתם למצוות של בין אדם לחברו.
מרוב עוצמת לימוד התורה והאש שהייתה להם בכוח התורה, הזניחו רח”ל תלמידי רבי עקיבא את כוח החברה והיחס של בין אדם לחברו.
המגיפה הנוראה נגרמה עקב החיסרון של כוח הסיוע של האדם לזולתו.
רבות מדברים על הכוח המיוחד של כוח התורה ולימוד התורה וללא ספק זה הוא הכוח החזק של תורת ה’ תמימה משיבת נפש, אולם החיוב שלנו הוא בראש ובראשונה לדאוג לבין אדם לחברו.
בין אדם לחברו בראש ובראשונה זה המחשבה על האחר והחשיבה על המצוקה או הכאב של הזולת, לכל אחת ולכל אחד יש את ההתמודדות שלו עם קשיי היום יום אולם ישנם כאילו שמעבר להתמודדות היומיומית נפלה עליהם התמודדות בלתי צפויה.
יתומים ואלמנות, משפחות קשות יום חווים את המלחמה היומית שלהם בכל שלב ושלב ממלאכת החיים, אי אפשר להתעלם ממצוקה של יתומים ואלמנות ומכאב וקושי של משפחות נזקקות
נתינה וחסד, אהבת הזולת, כבוד הדדי, אילו היסודות שלנו וכל אחד ואחת חייבים שלא יעבור חס ושלום יום מחייהם ששכחו את הזולת.
אנו בשערי רחמים, פועלים יומם ולילה בכדי להרבות עשיית חסד וצדקה ומעשים טובים ובמיוחד בימים אילו מוטל על כל אחת ואחד להרבות בתרומות ובמעשים טובים, כאן תוכלו לתרום ולסייע לפעילות החסד ולזכות במצווה חשובה ולהרבות אחדות.
