מאת: אבנר שאקי
תקציר:
ה’שולחן ערוך’ הנו אחד מספרי ההלכה החשובים ביותר בתורת ותולדות ישראל, ולפי דעתם של רבים וטובים – החשוב ביותר. את השולחן ערוך חיבר מרן רבי יוסף קארו, שאודותיו נרחיב בהמשך. לפי הדעה המקובלת כתיבת השולחן ערוך ארכה שלושים ושתים שנים, ורבי יוסף קארו סיים את כתיבתו בשבת 1563 למניין הגויים. בשנת 1565 הודפס השולחן ערוך לראשונה, בעיר ונציה אשר באיטליה.
הרחבה:
ה’שולחן ערוך’ הנו אחד מספרי ההלכה החשובים ביותר בתורת ותולדות ישראל, ולפי דעתם של רבים וטובים – החשוב ביותר. את השולחן ערוך חיבר מרן רבי יוסף קארו, שאודותיו נרחיב בהמשך המאמר. לפי הדעה המקובלת כתיבת השולחן ערוך ארכה שלושים ושתים שנים, ורבי יוסף קארו סיים את כתיבתו בשבת 1563 למניין הגויים. בשנת 1565 הודפס השולחן ערוך לראשונה, בעיר ונציה אשר באיטליה.
שמו של ה’שולחן ערוך’ ניתן לו על ידי כותבו מרן רבי יוסף קארו, אשר כתב אודותיו כך: “כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”. לדעת מספר חכמים הביטוי ‘שולחן ערוך’ מתבסס על מאמר המופיע במכילתא דרבי ישמעאל, שבו נאמר שהקב”ה ציווה את משה לפרש לעם ישראל את התורה באופן ברור ומסודר, ובעקבות כך אמר לו לגבי דיני התורה: “ערכם לפניהם כשולחן הערוך”.
כפי שנרחיב בהמשך, רבי יוסף קארו התבסס בכתיבת השולחן ערוך על ספרים אחרים שקדמו לו ואשר רצה הוא לסכמם, ולכן כך כתב הוא אודות מאפייני השולחן ערוך: “בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה’ תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”. בנוסף לכך, מטרה נוספת שעמדה בפני רבי יוסף קארו הייתה שהלומד את השולחן ערוך יוכל בכל שלושים יום לעשות חזרה כללית על ה’בית יוסף’, הספר עליו הוא מתבסס – כפי שנרחיב בהמשך.
מכיוון שמאמר זה עוסק בשולחן ערוך ומחברו הוא כאמור מרן רבי יוסף קארו, אנו רואים לנכון להרחיב אודותיו במסגרת מאמר זה. רבי יוסף קארו הנו מגדולי פוסקי ההלכה בתולדות עם ישראל, ויש האומרים – הגדול מכולם. לצד ספריו ‘בית יוסף’ ו’כסף משנה’, ספרו המפורסם ביותר הוא ‘השולחן ערוך’, אשר מהווה בסיס איתן עד ימינו אנו לכל פסיקת ההלכה בעם ישראל. ספר זה ימשיך ללוות את פסיקת ההלכה בעם ישראל עוד שנים רבות וטובות, ומתוך כך את חיי הפרט והכלל בעם ישראל.
רבי יוסף קארו נולד בספרד בשנת ה’רמ”ח (1,488 למניינם), לאביו הרב אפרים, ולאמו ששמה לא ידוע. גירוש ספרד שהתרחש בשנת 1492 אשר בעקבותיו גורשו כל יהודי ספרד מארץ גלותם השפיע גם על משפחתו של רבי יוסף, והם נאלצו לנסוע לעיר ליסבון אשר בפורטוגל.
כשהיה רבי יוסף בן 34 החל הוא לכתוב את ספרו ההלכתי ‘בית יוסף’. ספר זה למעשה נכתב בהתייחסות מלאה ועמוקה לספר ‘ארבעה טורים’, אותו כתב רבי יעקב בן אשר, הידוע גם בכינויו: ‘בעל הטורים’, שהיה בנו של הרא”ש. ארבעת הטורים, שאותם מאוד כדאי להכיר, הם למעשה ארבעה ספרים העוסקים בנושאים חשובים ביותר לעם ישראל.
הכרך הראשון מתוך ארבעת הטורים נקרא ‘אורח חיים’, ועוסק במה שעובר על האדם באופן טבעי מיקיצתו ועד הליכתו לישון. בכלל כך מופיעים בכרך זה דיני תפילה, שבת, חגים וכיוצא בזה. הכרך השני בארבעה טורים נקרא ‘יורה דעה’, והוא עוסק בהלכות איסור והיתר. החלק השלישי נקרא ‘אבן העזר’, ועוסק בדיני אישות. החלק הרביעי נקרא ‘חושן משפט’, ועוסק בדיני נזיקין וממון.
לאחר חורבן בית המקדש השני, הלכות רבות ודינים משמעותיים לא מעטים מתורת ישראל הפכו פחות רלוונטיים לחיי היומיום של תפוצות ישראל בארצות גלותם. משום כך, ומטבע הדברים, ספרי ההלכה שנכתבו לאחר החורבן עסקו בהלכות שנשארו יותר מהותיות לחייהם של אנשי ישראל. מסיבה זו כמעט ואין עיסוק בספרים אשר ציינו לעיל בסוגיות מהותיות לעם ישראל כמו מצוות הקרבת הקורבנות, עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים וכיוצא בזה.
רבי יוסף קארו איבד את אשתו הראשונה בגיל צעיר יחסית, ולאחר מכן נישא בשנית. בין השנים 1523-1536 התגורר רבי יוסף בעיר ניקופול שבבולגריה, וככל הידוע פעל בה להקמת בית הכנסת וישיבת ‘בית יוסף’, בהם כיהן כרב. לאחר מספר שנים עזב רבי יוסף את בולגריה, מכיוון שהחליט לעלות לארץ ישראל. לאחר שהוסמך לרבנות השקיע רבי יוסף ביתר שאת בכתיבת ספריו ההלכתיים, משום שראה צורך גדול להוציא לאור ספר הלכה אחד, מרכזי ומשמעותי, שיהווה כתובת ואוצר מידע לכל איש ואישה מישראל שרוצים לדעת כיצד הקב”ה רוצה שינהגו בכל דבר ועניין, בבחינת: ‘דבר ה’ זו הלכה’.
לצורך כך ישב רבי יוסף שעות רבות בבית מדרש קטן בעיר העתיקה בצפת, והשקיע את כל כוחו בכתיבת הלכות אלה ובקיבוצם בספר אחד ומיוחד. חידושו הגדול של ה’בית יוסף’ היה בכך שרבי יוסף קארו ערך דיונים הלכתיים רציניים וכבדי משקל בכל עניין ועניין שהופיע בספר הארבעה טורים, המחולק כפי שאמרנו לעיל לארבעה חלקים שונים, ובסוף כל עניין ועניין כתב את דעתו, ולמעשה הכריע כיצד צריך לנהוג בשורה התחתונה.
עם זאת, הספר ‘בית יוסף’ לא התפרסם מיד לאחר סיום כתיבתו, ולמעשה רק עשר שנים לאחר סיום כתיבתו הוא יצא לאור ואוויר העולם. רבים אינם יודעים זאת, אך רבי יוסף פסק את ההלכות בספרו ‘בית יוסף’, וכתוצאה מכך גם בספרו ‘שולחן ערוך’ – שהוא למעשה קיצור וסיכום של ה ‘בית יוסף’, על פי הכרעת הרוב בין שלושה פוסקים עיקריים וחשובים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
למעשה, רבי יוסף קארו למד היטב את דבריהם וספריהם של הרי”ף, רבי יצחק אלפסי, שחי בתקופת הראשונים והיה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים בכל הדורות, הרא”ש, רבינו אשר, שהיה מגדולי פרשני הגמרא והפוסקים בדורו ובכל הדורות, והרמב”ם, רבי משה בן מימון, שעסק בדברים רבים אך מעל הכל בתורתנו הקדושה, וכתב מספר ספרים, וביניהם את ‘משנה תורה’, המכונה גם הי”ד החזקה על שם ארבעה-עשר החלקים שיש בסדרה זו, שנודעים כספר הלכתי משמעותי ביותר בתולדות ישראל ואשר הקנו לו את מעמדו כאחד מגדולי האומה לדורותיה.
אם כן, ובמילים פשוטות יותר, רבי יוסף למד היטב כל סוגיה שלאחר מכן פסק בה, וברוב המקרים הכריע כפי רוב הדעות בין שלושת תלמידי החכמים העצומים שהוזכרו לעיל. אם שניים, לצורך הדוגמא, כתבו על דבר מסוים שהוא מותר, ואחד אסר, רבי יוסף פסק שעניין זה מיותר. לגבי כלל זה ישנם מעט מקרים יוצאי דופן, אך הדברים אמורים לגבי רוב ככל פסיקותיו.
כאמור לעיל, את ספרו ‘בית יוסף’ סיכם וקיצר רבי יוסף כדי שיוכל להכיל בפשטות וקלות יחסית את עיקרי פסיקת ההלכה, ללא הרחבה אודות הדיונים והפלפולים ההלכתיים, וכל זאת על מנת שיוכל להיות מופץ הספר בכל פזורות ישראל ולהיקרא ולהילמד עם ידי רבים וטובים, שאור התורה ומצוותיה הם נר לרגליהם.
את הספר המקוצר והמסוכם הנ”ל קרא רבי יוסף: ‘שולחן ערוך’, שהוא כידוע העומד בבסיס מאמרנו הנוכחי. לדעת רבים, שם זה בא לתאר את עבודתו של רבי יוסף באופן כזה שכעת, אחרי עבודתו השולחן ערוך, הכל מונגש, ברור ומסודר, ואפשר להתחיל ‘לאכול’ את פסקי ההלכה, לשננם, ובעיקר לנהוג על פיהם. במרוצת הדורות, אכן ספר זה, השולחן ערוך, הפך למרכזי והנפוץ והנלמד יותר מבין השניים, בעיקר מפאת נגישותו ודבריו הברורים.
כידוע, בשנים בהן כתב רבי יוסף את ספריו עם ישראל היה מפוזר במדינות רבות ברחבי העולם. בתוך כך, את עיקר גלויות ישראל ניתן לחלק לשלוש: עדות המזרח וצפון אפריקה, עדות אשכנז, ועדות תימן. ספרי ההלכה של רבי יוסף התקבלו באופן המובהק ביותר על בני עדות המזרח וצפון אפריקה, אך במידה רבה השפיעו הם גם על האשכנזים והתימנים. בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שהשולחן ערוך הופץ עוד בחייו של רבי יוסף לבני קהילות אשכנז, עם הגהותיו והתאמותיו של הרמ”א, רבי משה איסלריש, שהיה אחד מגדולי הדור שבאותו הדור.
למעשה, קיבל הרמ”א את השולחן ערוך והלכותיו, ובמקומות בהם חלק על פסקי ההלכה של רבי יוסף, או במקומות בהם מנהג בני אשכנז היה שונה ממה שכתב רבי יוסף הוא ציין זאת בהגהותיו על השולחן ערוך וכך נדפסו ספרי השולחן ערוך שהופצו והתקבלו במדינות אשכנז. הוספותיו והגהותיו של הרמ”א זכו לשם: ‘מפת השולחן’, המתקשר כמובן לשם ספרו של רבי יוסף, ה’שולחן ערוך’.
לגבי יהודי תימן, כדאי וחשוב לדעת ש’השולחן ערוך’ התקבל כספר הלכה חשוב ומשמעותי בקרב כמה וכמה קהילות גדולות וחשובות בתימן. לצד זאת, ובדומה למה שעשה כאמור לעיל הרמ”א בפירושו ‘מפת השולחן’ שיועד לבני אשכנז, עשה רבי דוד משרקי, חכם גדול שהתגורר בעיר צנעא שבתימן. הרב משרקי הוסיף על גבי השולחן ערוך את הגהותיו ואת מנהגי תימן, וכך הודפס והופץ הספר גם ברחבי תימן.
פירושו על השולחן ערוך של הרב משרקי נקרא ‘שתילי זיתים’, וההסבר המקובל ביותר לשם זה הוא ההקשר לפסוק הנודע, המופיע בפרק א’ של ספר תהילים: “בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך”. הכוונה ל ‘שולחנך’ בהקשר זה היא ל’שולחן ערוך’ כמובן, במובן זה שהפירוש שהרב משרקי כתב הוא מסביב ל’שולחן’, כלומר לפסקי ההלכה המופיעים בספר ה’שולחן ערוך’.
אגב, בעניין זה עוד כדאי ומעניין לדעת שרבי יוסף קארו כתב מספר ספרים נוספים אשר לא הוזכרו עד כה, ואשר גם בהם מופיעה תורתו העצומה: ‘בדק הבית’ – שהוא למעשה הגהה נוספת על ספרו ‘בית יוסף’, ‘כללי התלמוד’ – שהוא למעשה דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, ו’שו”ת בית יוסף’ – שאלות ותשובות על נושאים המופיעים באחד מ’ארבעת הטורים’, שנקרא ‘אבן העזר’.
רבים אינם יודעים זאת, אך בערוב ימיו של רבי יוסף, כאשר היה כמעט בן 80, התחתן הוא בפעם השלישית. מנישואים אלה, שהתרחשו בגיל מבוגר כאמור, נולד לו ולאשתו בן שזכה לשם יהודה. מקובל לומר שרבי יוסף קארו החל בשלהי חייו את תקופת ‘האחרונים’, שהיא תקופה חשובה ומפוארת בעם ישראל. רבי יוסף נפטר בשנת ה’של”ה (1,575 למניינם) בצפת, ואף הובא בה למנוחת עולמים. רבי יוסף נטמן בבית העלמין העתיק של צפת, לצד גדולי ישראל בכמה וכמה דורות, וביניהם תלמידו הרמ”ק, רבי שלמה אלקבץ, וכמובן האר”י הקדוש.
אם כן, לאחר שהרחבנו אודות מחבר השולחן ערוך, רבי יוסף קארו, נשוב ונדבר על דברים נוספים הקשורים לשולחן ערוך. כפי שהזכרנו לעיל, זמן קצר יחסית לאחר פרסומו נוסף על גבי השולחן ערוך נוספה ה’מפה’, שהוא למעשה חיבורו ההלכתי של הרמ”א – רבי משה יוסף איסרליש – שחי בדורו של רבי יוסף קארו והיה גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16 למניין הגויים. בשנים אלו עמל הרמ”א על ספר דומה לשולחן ערוך, אך מששמע שרבי יוסף קארו כתב את השולחן ערוך החליט לשנות את אשר תכנן כדי שלא תרבה המחלוקת בעם ישראל וכתב הארות המיועדות ליוצאי עדות אשכנז על גבי השולחן ערוך. הארות אלה נוגעות למנהגים אשר נהגו במדינות אשכנז וכיוצא בזה, ובסופו של דבר גם האשכנזים נוהגים כפסיקת השולחן ערוך חוץ ממקרים בהם הרמ”א חולק עליו. עוד בעניין זה נרחיב ונאמר שהפוסקים שלפיהם פסק רבי יוסף קארו היו ספרדים, ולכן מנהגי בני אשכנז לא הופיעו בשולחן ערוך.
כפי שאמרנו לעיל השולחן ערוך מבוסס על ה’ארבעה טורים’ שהכיל את ההלכות הקשורות לאותם ימים בהם נכתב הספר, ולכן הספר לא מכיל הלכות בנושאים כמו קורבנות, טומאה וטהרה וחלק מהמצוות התלויות בארץ. בניגוד לכך, בחיבורו ההלכתי הגדול של הרמב”ם משנה תורה היד החזקה ישנו פירוט הלכתי לגבי כלל המצוות.
כידוע וכפי שאמרנו, השולחן ערוך הוא ספר הלכתי, ושיטת הפסיקה שרבי יוסף קארו הנהיג בו על בדרך כלל היא פסיקה על פי רוב הדעות מבין שלושה פוסקים חשובים שנקראים גם עמודי ההוראה: הרמב”ם – רבי משה בן מימון, הרא”ש – רבינו אשר, והרי”ף – רבי יצחק אלפסי. בנושא זה נוסיף כעת שבמקרים בהם אין הכרעה ברורה בנושא מסוים התחשב רבי יוסף קארו גם בדעתם של הרשב”א, הר”ן, הרמב”ן, הסמ”ג, המרדכי ועוד, ובסופו של דבר הכריע גם על פיהם.
עוד בעניין זה נוסיף שכמו הארבעה טורים – גם השולחן ערוך מחולק לארבעה חלקים: ‘אורח חיים’ עוסק בהלכות של מדי יום ביומו כמו תפילה, שבת, חגים, תפילין וכו’. ‘יורה דעה’ – דיני ריבית, נידה, כשרות, איסור והיתר, שחיטה, נדרים, אבלות ועוד. ‘אבן העזר’ – דברים הקשורים לענייני המשפחה כגון נישואין, גירושין, הלכות אישות ועוד. ‘חושן משפט’ – דיני משפט ובתי דין, הלכות דיינים, הלכות ממונות ועוד. הסימנים בשולחן ערוך – שהם מעין סעיפי על אשר בעזרתם מתבצעת חלוקת השולחן ערוך – מחולקים על פי אותם הסימנים המופיעים בארבעה טורים, אך רבי יוסף קארו הוסיף סעיפים לכל סימן – אשר למעשה משמשים כתתי סימנים.
עוד בעניינו של השולחן ערוך נאמר שמספר חכמים – ובעיקר חלק מחכמי אשכנז – שחיו בדורו של רבי יוסף קארו התנגדו לכתיבת השולחן ערוך, וכל זאת בעיקר משתי סיבות: חכמים אלה חששו שאנשים ילמדו רק את השולחן ערוך, שהוא כידוע מקוצר ותמציתי, ולכן לא ילמדו את המשנה, את הגמרא והפוסקים המוקדמים יותר. זמן קצר לאחר פרסום השולחן ערוך רוב המתנגדים מהסיבה אשר ציינו כעת הסירו את התנגדותם והסכימו עם כך שקיצור ותמצות הלכתי זה הוא צורך השעה. הסיבה השנייה שבגללה התנגדו מספר חכמים מחכמי אשכנז לספר זה היא שבפסיקתו הסתמך רבי יוסף קארו על פוסקים ספרדים. עם זאת, לאחר שהרמ”א הוסיף את הגהותיו על השולחן ערוך נחה דעתם של אותם חכמים והם הסירו את התנגדותם לספר.
בנוסף לכל זאת, כדאי וחשוב לדעת שמאות פירושים נכתבו על השולחן ערוך. מטרתן של פירושים אלה בין היתר היא לבאר את הכתוב בשולחן ערוך, להראות את המקורות עליהם הסתמך רבי יוסף קארו ועוד. פרשנים אלה, שכתבו את פירושם על השולחן ערוך, נקראים ‘נושאי כלים’. אם כן, כפי שאמרנו כעת, פירושים רבים נכתבו על השולחן ערוך ובמאמר זה נביא כעת רק את חלקם, ובאופן טבעי את הפירושים המוכרים ביותר לציבור הרחב: ‘מגן אברהם’ (שאודותיו נכתבו הפירושים ‘מחצית השקל’ ו’פרי מגדים’), ‘טורי זהב’ הנקרא בקיצור ‘ט”ז’, ‘שפתי כהן’ הנקרא בקיצור ‘ש”ך’, ‘מאירת עיניים’, ‘באר היטב’, ‘בית שמואל’, ‘קצות החושן’, ‘נתיבות המשפט’, ‘פתחי תשובה’, ‘שערי תשובה’, ‘בית שמואל’, ‘ביאור הגר”א’ ו’חלקת מחוקק’.
בנוסף לכך, ישנם פירושים חשובים נוספים שנכתבו על השולחן ערוך שהודפסו בנפרד מהפירושים שאת שמם ציינו לעיל, ואלו חלקם: ‘משנה ברורה’, ‘ערוך השולחן’, ‘פרי חדש’, ‘פרי תואר’, ‘כרתי ופלתי’, ‘אורים ותומים’, ‘מטה יהודה’, ‘שבט יהודה’, ‘מחזיק ברכה’, ‘ברכי יוסף’, ‘שתילי זיתים’ ועוד. עוד בעניין זה נוסיף ונאמר שחלק מכריע מספרי ההלכה שכתבו הרבנים המשתייכים לדור ‘האחרונים’ מבוססים על השולחן ערוך, ובין ספרים אלה אפשר למנות בין היתר את: ‘חיי אדם’, ‘חכמת אדם’, ‘ערוך השולחן’, ‘שולחן ערוך הרב’, ‘קיצור שולחן ערוך’, ‘ערך השולחן’, ‘הבן איש חי’, ‘כף החיים’ ועוד.
את מאמרנו זה נחתום בתפילה לבורא עולמים למען כך שיזכה אותנו ואת כל עם ישראל ללמוד תורה לשמה, להגדיל תורה ולהאדירה, להיות בקיאים בהלכה ולקיימה בבחינת הלכה למעשה, להעריך כראוי את חכמינו זכרונם לברכה וכתביהם כתבי הקודש, ליהנות מזיו השכינה ואור התורה הקדושה, להתפלל כראוי וכנכון, לקלוט את אורו הגדול המופיע בהלכות אותן קובעים לנו בכל דור ודור חכמינו זכרונם לברכה, ושנחזה בשוב ה’ שיבת ציון ברחמים גדולים ומתוקים אמן.