ברכת האילנות

מאת אבנר שאקי

תקציר:

ברכת האילנות היא ברכה שמטרתה להודות לה’ על כך שברא עבורנו דברים יפים ועל כך שהעניק לנו שפע מבורך באופן כללי, ובפרט על כך שברא עצי מאכל שמלבלבים ומוציאים עבורנו פירות ופרחים. את הברכה הזו אפשר לברך רק ליד שני עצי מאכל לפחות, ומברכים אותה גם בשנים בהם פירות העץ אסורים למאכל. את ברכת האילנות, כך למדו אותנו חז”ל, רצוי לברך במעמד כמה שיותר מכובד, ובמעמד של כמה שיותר אנשים.

הזמן המשובח והמתאים ביותר לברכת האילנות הוא כל חודש ניסן, אך עדיף לברך אותה כמה שיותר מוקדם, בבחינת: “זריזים מקדימים למצוות”. נוסח ברכת האילנות הוא כדלקמן: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות ליהנות בהם בני אדם”. ההלכה קובעת כי את הברכה הזו ניתן לברך רק על עצי פרי, כלומר עצים שמוציאים פירות שניתן לאכול אותם, ולא על עצי סרק, המשמשים לנוי, אך אינם מוציאים פירות.

הרחבה:

חודש ניסן הוא חודש מלא בדברים טובים וקדושים. לאחר חודש אדר, שבו חגגנו את חג הפורים, קראנו את מגילת אסתר, התחפשנו, נתנו איש לרעהו ואישה לרעותה משלוחי מנות ומתנות לאביונים, וקיימנו את כל מצוות החג בשמחה ובקדושה, אנו ממש הולכים מחיל אל חיל, ונכנסים אל חודש ניסן, חודש הגאולה.

ניסן נקרא גם חודש הגאולה מכיוון שעם ישראל נגאל גאולה ראשונה ממצרים בחודש ניסן, המשכן הוקם בראש חודש ניסן – וכידוע גם הקמת המשכן היא חלק חשוב בגאולת ישראל ובהשראת השכינה על עם ישראל, וחז”ל אף הוסיפו והודיעו שגם הגאולה השלמה, השלישית, הגאולה בה יגיע ב”ה משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו – תתרחש בחודש ניסן, כמו שכתוב: “בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל”.

בנוסף לכל הדברים הטובים שמתחרשים בחודש ניסן, ובראשם חג הפסח וליל הסדר, ישנה חובה נעימה נוספת בחודש זה, והיא אמירת ברכת האילנות. ברכת האילנות היא ברכה שמטרתה להודות לה’ על כך שברא עבורנו דברים יפים ושהעניק לנו שפע מבורך באופן כללי, ובפרט על כך שברא עצי מאכל שמלבלבים ומוציאים עבורנו פרחים. את הברכה הזו אפשר לברך רק ליד שני עצי מאכל לפחות, ומברכים אותה גם בשנים בהם פירות העץ אסורים למאכל.

הזמן המשובח והמתאים ביותר לברכת האילנות הוא כל חודש ניסן, אך עדיף לברך אותה כמה שיותר מוקדם, בבחינת: “זריזים מקדימים למצוות”. נוסח ברכת האילנות הוא כדלקמן: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות ליהנות בהם בני אדם”. ההלכה קובעת כי את הברכה הזו ניתן לברך רק על עצי פרי, כלומר עצים שמוציאים פירות שניתן לאכול אותם, ולא על עצי סרק, המשמשים לנוי, אך אינם מוציאים פירות.

חכמינו זכרונם לברכה הורו לנו שאת ברכת האילנות ראוי לברך במעמד כמה שיותר מכובד, ובמעמד כמה שיותר אנשים, בבחינת: “וכל המרבה הרי זה משובח”. בכלל, אנו רואים ביהדות, שיש עניין גדול בלציין אירועים שונים על ידי התכנסות של כמה שיותר אנשים, ושיש בכך מעלה מיוחדת. עניין זה תקף לגבי תפילות, אזכרות, תעניות, וכיוצא בזה. בתורה מוסבר שככל שכמות האנשים המתכנסת יחד רבה יותר, כך העצמה והאיכות של התפילה או הברכה שלהם חזקה יותר.

בעניין זה אפשר לציין למשל את מצוות הקהל, שבמסגרתה מצווה כל עם ישראל להתכנס ולשמוע יחד את מלך ישראל קורא בתורה, ואפשר לציין את העלייה לרגל שהייתה מתרחשת שלוש פעמים בשנה – בפסח, שבועות, וסוכות, ובחגים אלה היו מגיעים רבבות עמך בית ישראל לבית המקדש בירושלים.

את העניין הזה אפשר גם לציין באירועים שאנו מכירים מימינו אנו, כמו למשל ברכת הכהנים הגדולה והמסורתית המתקיימת ברחבת הכותל המערבי בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח. פעמים רבות כאשר רוצים לפרסם אירוע שכזה, משתמשים בביטוי התורני הידוע: “ברוב עם הדרת מלך”, שמשמעותו היא שזה כבוד גדול למלך, כלומר לקדוש ברוך הוא, כשמתכנסים המון אנשים יחד, כדי לקיים את מה שציווה.  וגם, כאמור, עניין זה שייך גם לגבי מצוות ברכת האילנות, בה עסקנו במאמר זה.