ברכת הגומל

מאת אבנר שאקי

תקציר:

ברכת הגומל היא ברכת הודיה שבה אנשים שהיו בסכנת חיים ממשית מברכים את ה’ ומודים לו על כך שניצלו ממנה וזכו בחייהם. לעתים, כידוע, אנשים נקלעים למצבים בהם הם מתמודדים עם סכנת חיים ממשית. בזמנים קשים אלה רוב ככל האנשים מתפללים לקב”ה על מנת שיושיע אותם, שיוציא אותם מכלל סכנה, ושיעניק להם עוד שנות חיים רבות וטובות. תודה לאל, חלק גדול ממקרים אלה אכן מסתיים בהצלתם של האנשים שחששו לחייהם, ולטובת עניין זה תוקנה ברכת הגומל.

לפי נוסח עדות המזרח לפני שמברכים את ברכת הגומל אומרים את הפסוק המופיע בתהילים, פרק קי”א, פס’ א’: “אודה ה’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה”, ולאחר מכן אומרים את נוסח הברכה: “ברוך אתה ה’, אלוהינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב”. לאחר שהמברך מסיים לברך קהל המתפללים עונה: “אמן, האל שגמלך כל טוב הוא יגמולך כל טוב סלה”, ולאחר מכן המברך שוב עונה: “אמן כן יהי רצון”. לפי נוסח אשכנז לא אומרים את הפסוק מתהילים שהבאנו לעיל, אך מעבר לעניין זה – רוב ברכת הגומל לפי נוסח בני אשכנז דומה מאוד לנוסח של עדות המזרח אותו הבאנו כעת.

הרחבה:

ברכת הגומל היא ברכת הודיה שבה אנשים שהיו בסכנת חיים ממשית מברכים את ה’ ומודים לו על כך שניצלו ממנה וזכו בחייהם. לעתים, כידוע, אנשים נקלעים למצבים בהם הם מתמודדים עם סכנת חיים ממשית. בזמנים קשים אלה רוב ככל האנשים מתפללים לקב”ה על מנת שיושיע אותם, שיוציא אותם מכלל סכנה, ושיעניק להם עוד שנות חיים רבות וטובות. תודה לאל, חלק גדול ממקרים אלה אכן מסתיים בהצלתם של האנשים שחששו לחייהם, ולטובת עניין זה תוקנה ברכת הגומל.

לפי נוסח עדות המזרח לפני שמברכים את ברכת הגומל אומרים את הפסוק המופיע בתהילים, פרק קי”א, פס’ א’: “אודה ה’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה”, ולאחר מכן אומרים את נוסח הברכה: “ברוך אתה ה’, אלוהינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב”. לאחר שהמברך מסיים לברך קהל המתפללים עונה: “אמן, האל שגמלך כל טוב הוא יגמולך כל טוב סלה”, ולאחר מכן המברך שוב עונה: “אמן כן יהי רצון”. לפי נוסח אשכנז לא אומרים את הפסוק מתהילים שהבאנו לעיל, אך מעבר לעניין זה – רוב ברכת הגומל לפי נוסח בני אשכנז דומה מאוד לנוסח של עדות המזרח אותו הבאנו כעת.

כפי שניתן לראות, נוסח הברכה הנו “הגומל לחייבים טובות”, ובמילים אלה למעשה המברך מעיד על כך שהקדוש ברוך הוא גמל איתו חסד למרות שלא היה זכאי לכך. המברך מזכיר בברכה את המילה “לחייבים”, שבאה לבטא את העניין שה’ עזר לאדם שניצל – בחסד ולא בזכות. אם כן, במצב שכזה, מדובר אפוא בחסד גדול במיוחד מאת ה’, שנעשה למרות שלא הגיע לאותו אדם החסד הנזכר לעיל – בכל זאת ה’ גמל איתו חסד והציל אותו ממוות.

לגבי מקורה של ברכת הגומל, ניתן לציין את הגמרא המופיעה במסכת ברכות, דף נ”ד, עמ’ ב’: “ארבעה צריכים להודות – יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא”. בגמרא זו מלמדים אותנו חז”ל שישנם ארבעה מצבים מסכני חיים אשר מי שהיה שרוי בהם צריך להודות לה’ באופן מוגדר ומיוחד, ולכן עליו לברך את ברכת הגומל.

בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שדברי הגמרא הנזכרת לעיל למעשה מתבססים על מזמור ק”ז בתהילים, אשר מפורטים בו ארבעת המקרים אשר תיארנו לעיל, וכמו כן מתוארת בו ההצלה שהקב”ה מזמן לכל אחד מאותם מצבים: “תעו במדבר בישימון דרך, עיר מושב לא מצאו.. כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מוות.. יושבי חושך וצלמוות אסירי עני וברזל.. יורדי הים באוניות עושי מלאכה במים רבים.. ויצעקו אל ה’ בצר להם – וממצוקותיהם יושיעם”. ב’שולחן ערוך’, שהוא אחד מספרי ההלכה החשובים בתורת ישראל, נכתב סימן זיהוי לטובת זכירת ארבעת המקרים שהובאו לעיל, וזאת על פי הקטע מתפילת שמונה עשרה: “וכל החיים יודוך סלה” – חיי”ם – חבוש, ייסורין, ים, מדבר.

דבר נוסף שמופיע ב’שולחן ערוך’ לגבי ברכת הגומל אותו כדאי לדעת, הוא שמובאת בו מחלוקת לגבי השאלה כדלהלן: האם רק אנשים שנקלעו לאחת המצוקות שתוארו בגמרא צריכים לברך את ברכת הגומל, או שמא כל אדם שניצל מסכנת חיים ממשית צריך ויכול לברך.

לגבי העניין הנזכר לעיל הורה הלכה למעשה השולחן ערוך שמי שניצל מסכנת חיים ממשית אך לא נקלע לאחד המצבים המתוארים בגמרא, יברך את ברכת הגומל – אך ללא שם ומלכות. וכך אכן נוהגים יוצאי עדות המזרח. לעומת זאת, הנוהגים לפי פוסקי אשכנז מברכים את ברכת הגומל בשם ומלכות, כלומר עם הזכרת שם ה’, לאחר כל מקרה של הצלת חיים ממשית. בעניין זה כדאי וחשוב לדעת, שגם יולדות מברכות את ברכת הגומל לאחר לידתן.

לגבי המצב השורר בימינו לגבי ברכת הגומל, יש לדעת שישנם פוסקים הסוברים שהמקרים המתוארים בגמרא אינם מצריכים את ברכת הגומל, מכיוון שבניגוד לימי עבר – כיום אין בהם סכנת חיים ממשית. אם בעבר, למשל, אנשים ששטו באונייה ממקום למקום היו חשופים לסכנת חיים ממשית – היום על פי רוב אין הדבר כן. וכנ”ל לגבי מאסר בבית הסוהר, וכיוצא בזה. ולכן, אם כך, אין צורך ובוודאי שאין חובה לברך את ברכת הגומל לאחר שאדם נקלע לאחד המצבים המתוארים בגמרא – אם לא נקלע במסגרתם לסכנת חיים ממשית.

בנוסף לכך, ועוד לגבי מזמור התהילים שהזכרנו לעיל – מזמור קי”א בתהילים, כדאי לדעת שבאותו מזמור מופיע גם הפסוק: “וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו”. מפסוק זה, כך מלמדים אותנו חז”ל, לומדים אנו שאת ברכת הגומל יש לברך בפני עשרה גברים, ועדיף שלפחות שניים מהם יהיה תלמידי חכמים העוסקים בתורה. יחד עם זאת, לפי דעתם של מספר פוסקים אפשר לברך את ברכת הגומל גם כשאין עשרה גברים, כלומר שאין מניין.

לגבי הזמן המיטבי שבו יש לברך את ברכת הגומל, כדאי וחשוב לדעת שזמן זה הוא עד שלושה ימים מיום ההצלה. בנוסף לכך, יש לדעת שיש עניין לברך את ברכת הגומל בסמיכות לספר תורה, ובגלל סיבה זו, וגם משום שיש עניין לברך בפני עשרה גברים, כיום מקובל לברך את ברכת הגומל לאחר שעולים לתורה בבית הכנסת. יחד עם זאת, כדאי וחשוב לדעת שעדיף לברך את ברכת הגומל תוך שלושה ימים מיום ההצלה, גם אם אין בנמצא ספר תורה. בתוך כך, יש לדעת שמותר לחכות עד 30 יום כדי לברך את ברכת הגומל במניין, ובכל אופן, גם אם עבר זמן רב מיום ההצלה, בכל מקרה אפשר לברך את ברכת הגומל.

לגבי ברכות הגומל הנאמרות על ידי נשים, כדאי וחשוב לדעת שיש דעות בקרב הפוסקים הסוברות שנשים אינן מברכות הגומל. חלק מן הפוסקים טענו שדין זה נפסק משום שעל פי רוב אין הנשים מצויות במניין של גברים, ומשום שצריך עשרה גברים כדי לברך הגומל – עדיף שנשים כלל לא יברכו.

דבר נוסף הקשור לעניין זה הוא שישנה מחלוקת נוספת בין הפוסקים לגבי המעמד בו נשים יכולות לברך ברכת הגומל. יש הסוברים שנשים יכולות לברך את ברכת הגומל רק בפני עשרה גברים, ויש שהקלו בכך, ולשיטתם נשים יכולות לברך את ברכת הגומל גם כשאין מניין.

נסיים את מאמרנו זה בתפילה לבורא עולמים שיזכה אותנו לברך אותו ולהודות לו תמיד, מבלי שניקלע למצבים מסכני חיים, אלא רק מתוך נחת, שלווה, אושר אמיתי ויישוב הדעת.