ברכת החודש היא ברכה הנאמרת בבתי הכנסת, בין קריאת התורה לתפילת מוסף, בשבתות החלות לפני ראשי חודשים. על פי תורת ישראל ישנה חשיבות משמעותית לגבי כך שכל אדם בעם ישראל ידע בכל יום מהו התאריך העברי, מכמה סיבות, וביניהן על מנת שידע מתי מתקיימים החגים וכך יתכונן אליהם כראוי ויחגוג אותם כהלכה. בתוך כך, חשוב וכדאי לדעת שבימי קדם לא היו לוחות שנה מודפסים, וקל וחומר שלא אלקטרוניים – כפי שיש היום, ולכן הכריזו בבתי הכנסת על החודש הקרב.
ברכת החודש היא ברכה הנאמרת בבתי הכנסת, בין קריאת התורה לתפילת מוסף, בשבתות החלות לפני ראשי חודשים. שבתות אלה נקראות ‘שבתות מברכים”, או ביחיד “שבת מברכים”, מכיוון שבשבתות אלה מברכים המתפללים את החודש הקרוב, מודיעים מתי יחול ראש החודש הקרוב, ומתפללים לה’ שיקרו בחודש הקרוב דברים טובים ומשמחים.
ברכת החודש היא השם המקובל לברכה שתיארנו לעיל בקרב יוצאי עדות אשכנז, ואילו בקרוב יוצאי בעדות המזרח ברכה זו נקראת ‘הכרזת ראש חודש’ ,ובקרב יוצאי תימן ‘תיקון ראש חודש’.
על פי תורת ישראל ישנה חשיבות משמעותית לגבי כך שכל אדם בעם ישראל ידע בכל יום מהו התאריך העברי, מכמה סיבות, וביניהן על מנת שידע מתי מתקיימים החגים וכך יתכונן אליהם כראוי ויחגוג אותם כהלכה. בתוך כך, חשוב וכדאי לדעת שבימי קדם לא היו לוחות שנה מודפסים, וקל וחומר שלא אלקטרוניים – כפי שיש היום, ולכן הכריזו בבתי הכנסת על החודש הקרב. בימי קדם בית הכנסת היה המקום המרכזי בו התכנסו האנשים בכל עיר ועיר, וכן בעיירות ובכפרים, ובזכות הכרזה זו התעדכנו לגבי התאריכים, המועדים, וכיוצא בזה. לצד זאת, כפי שאמרנו לעיל, בברכת החודש גם מתפללים לה’ על כך שבחודש הקרוב יקרו רק דברים טובים ומשמחים, ומסיבה זו, בין היתר, מתקיימת ברכת החודש.
ישנם מספר נוסחים לברכת החודש, המשתנים לפי העדות השונות. במסגרת מאמר זה נביא את החלק העיקרי של ברכת החודש, לפי נוסח יוצאי עדות המזרח: “מי שעשה ניסים לאבותינו וממצרים גאלם, הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם. בסימן טוב יהא לנו ראש חודש (פלוני), ביום (פלוני), (חידושיה ביום (פלוני) וקבועיה ומניניה ביום (פלוני)). יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה טובה, לשמועות טובות, ולבשורות טובות, (בחורף: ולגשמים בעתם, בקיץ: ולטללי ברכה), ולרפואה שלמה, ולגאולה קרובה, ונאמר אמן”.
עוד לגבי הנוסחים השונים, כדאי וחשוב לדעת שרוב קהילות יוצאי אשכנז אומרים לפני ברכת החודש את ‘תפילת רב’, שבה מתפללים על החודש הקרוב ומבקשים שיהיה מלא בדברים טובים ומשמחים כגון בריאות, פרנסה, וכיוצא בזה. לעומת זאת, בקרב יוצאי עדות המזרח נוהגים לומר את ברכת “יהי רצון מלפני אבינו בשמיים” וכו’ כפי המופיע בסידורים. בחלק מבתי הכנסת נוהגים להכריז לפני ברכת החודש מתי בדיוק יהיה המולד בחודש הקרוב, ונכון לעשות כן. בחלק מעדות ישראל נוהגים שהחזן מחזיק את ספר התורה באמירת ברכת החודש. בזמן אמירת ברכת החודש ספר התורה הנו על הבימה, מחוץ להיכל, מכיוון שזמן קצר לפני שמברכים את ברכת החודש – קוראים בתורה.
כפי שאמרנו לעיל, אחד הדברים החשובים שמתרחשים בברכת החודש היא העדכון לגבי היום המסוים בו יחל החודש החדש. אם בחודש מסוים ראש החודש חל במשך יומיים, יש לציין זאת כמובן בשעת הברכה. עוד לגבי אמירת ברכת החודש, כדאי וחשוב לדעת שבברכת החודש על המתפללים לעמוד. ברכת החודש שאנו מברכים היום נאמרת בין היתר כזכר למצוות קידוש החודש, שבה נהגו לעמוד העדים בפני בית הדין. מצוות קידוש החודש היא מצווה חשובה שלא נאריך בה כעת, רק נאמר שבמסגרתה בימי קדם היו מקדשים את החודש, כלומר קובעים מתי למעשה הוא יתחיל. קידוש החודש היה מתבצע על ידי ראיית חידוש הלבנה, ולעניין זה יש חשיבות והשפעה רבה, בין היתר לגבי תאריכיהם השונים של החגים.
את ברכת החודש מברכים 11 פעמים בכל שנה, ולא 12, מכיוון שבשבת החלה לפני ראש חודש תשרי – אין מברכים ברכת החודש. ישנם מספר טעמים לדבר, וביניהם שראש חודש תשרי הוא ראש השנה וכולם יודעים מתי הוא חל ולכן לא צריך להזכיר זאת, ועניין נוסף הוא שלפי דעה מסוימת לא מכריזים על ראש חודש תשרי כדי שהשטן לא ידע מתי חל ראש השנה וכך לא יוכל לקטרג על עם ישראל חלילה. עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שהבעל שם טוב זצ”ל אומר שבשבת האחרונה של חודש אלול הקב”ה מברך את החודש הנכנס, חודש תשרי, ומכוח ברכה זו מברכים ישראל את שאר החודשים בברכות החודש הנאמרות במשך כל השנה כולה.
מעבר לכך, יש ברכת החודש נוספת שהיא מעט שונה משאר ברכות החודש, והיא ברכת החודש של חודש אב. מכיוון שהשליש הראשון של חודש אב הוא תקופה קשה לישראל, אשר שיאה כמובן חל בט’ באב, ישנן עדות מסוימות אשר נוהגות מנהגים שונים בברכת החודש הנאמרת לפני חודש אב, מכיוון שכידוע נאמר: “משנכנס אב ממעטים בשמחה”.
נסיים את מאמרנו זה בתפילה זכה לבורא עולמים למען כך שישיב במהרה שכינתו לתוכנו, שבשובו לציון ברחמים תחזינה עינינו, ושנזכה לבניין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו. אמן.
