הלל, הידוע גם בכינויו ‘הלל הזקן’, היה תנא, כלומר חכם מתקופת המשנה. מעבר לכך שהלל היה תנא, תואר מכובד בפני עצמו, הוא גם נשא בתפקיד מאוד חשוב ומכובד – נשיא הסנהדרין.
הלל הזקן, עד ימינו אנו, וכך גם כנראה יהיה בעתיד, נחשב לדמות מופתית בתולדות עם ישראל, ולסמל אדיר לגדלות בתורה, למסירות נפש עבור התורה, לאהבת ישראל, אהבת חינם, סבלנות, אורך רוח, אמונה גדולה בה’, ועין טובה.
הלל, הידוע גם בכינויו ‘הלל הזקן’, היה תנא, כלומר חכם מתקופת המשנה. מעבר לכך שהלל היה תנא, תואר מכובד בפני עצמו, הוא גם נשא בתפקיד מאוד חשוב ומכובד – נשיא הסנהדרין. הסנהדרין הייתה הסמכות ההלכתית הבכירה באותם ימים, ובמידה רבה הסמכות השלטונית הבכירה. הלל הזקן חי בסוף תקופת הבית השני, והיה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות.
להלל הזקן, כך חז”ל מלמדים אותנו, היה יחוס חשוב ומכובד. מצד אמו היה הלל הזקן מזרע בית דוד, ומצד אביו – משבט בנימין. מעבר לכך, אנו יודעים שהלל הזקן נולד בבבל למשפחה מיוחסת, ועלה לארץ ישראל לראשונה רק בגיל 40. למרות יחוסו הגבוה והנחשב, בישראל עבד הלל הזקן בעבודה פשוטה, כחוטב עצים מן המניין. בגלל פשטותה של עבודתו, משכורתו של הלל הזקן לא הייתה גבוהה כלל וכלל. למרות זאת, בחצי ממנה האכיל את משפחתו ודאג לכל צרכיה, ואת חציה השני שילם לשומר בית המדרש, כדי שיאפשר להיכנס וללמוד תורה. באותם ימים, בניגוד להיום, מי שהיה רוצה להיכנס לבתי המדרש וללמוד תורה, היה צריך לשלם על כך.
לימוד התורה היה ערך עליון בחייו של הלל הזקן, והוא הקריב עבור כך רבות. אחד הסיפורים הכי מפורסמים וחזקים בעניין זה הוא שבאחד הימים שלהלל הזקן לא היה כסף לשלם עבור הכניסה לבית המדרש, הוא עלה לגג בית המדרש, והקשיב לשיעור דרך חור הארובה. זמן קצר אחרי שהלל נשכב מעל חור הארובה והקשיב לשיעור, הרגישו התלמידים שהיו באותה שעה בבית המדרש שלפתע התמעט האור, והם רצו לבדוק את העניין. כאשר עלו הם לגג, הם הבחינו לתדהמתם בהלל הזקן, שוכב שרוע על הגג, קפוא מקור, וכל גופו מכוסה בכמטר וחצי שלג. התלמידים משכו אותו מתחת לערימת השלג, והכניסו אותו לאמבטיה חמה, למרות שכל זה קרה בשבת, והיה אסור לחמם את המים. הלל הזקן היה בסכנת חיים, ופיקוח נפש דוחה שבת.
אחד ההקשרים שהלל הזקן הכי מוזכר בהם הוא עובדת היותו בר הפלוגתא של שמאי. שמאי היה בן דורו של הלל, והיה החברותא שלו. על הלל ושמאי מסופר רבות בתלמוד, ולא פעם מצוין השוני הגדול שהיה ביניהם.
הלל, באופן קבוע לכל אורך המשנה והגמרא, נחשב למקל, למתון, לסבלן מבין השניים. עם זאת, שמאי מתואר כאדם קפדן וחמור סבר. בעקבותיהם, ובדומה להם, כך גם תלמידם ממשיכי דרכם. בית הלל, שהם למעשה תלמידיו וממשיכי דרכו של הלל, נחשבים למקלים, ואילו בית שמאי למחמירים. עם זאת, כדאי לומר שברוב ככל המקרים – ההלכה היא כבית הלל. משום ‘כוח דהיתרא עדיף’. כוחו של ההיתר עדיף על האיסור. עם זאת, ישנם 30 מקרים שבהם הלכה היא דווקא כבית שמאי.
על הלל ושמאי מופיעים כמה סיפורים בתלמוד. אחד המיוחדים שבהם מספר ששלושה גרים באו לשמאי וביקשו שיגיירם. למרות רצונן, שמאי דחה אותם מעל פניו. לאחר מכן, באו הם להלל. הלל קיבל וגייר אותם, והם מאוד הודו לו ושבחו אותו על כך.
סיפור נוסף מספר על גר אחד שבא לפני שמאי ואמר לו – אני רוצה שתלמד אותי את כל התורה בשעה שאני עומד על רגל אחת. כלומר – מהר. תמציתי. הרי בן אדם לא יכול לעמוד על רגל אחת במשך זמן רב. ושמאי, כהרגלו, דחה אותו ולא הסכים לבקשתו. לאחר מכן, הלך אותו גר להלל הזקן, ואמר לו את אותו הדבר בדיוק. הלל, כך הגמרא מספרת, אמר לו – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זה העיקר שבתורה. מכאן והלאה, תמשיך ללמוד, אבל זה כבר פירושים והרחבות. את העיקר אמרתי לך עכשיו.
בנוסף לסיפור הזה, יש סיפור מעניין שמדגיש את אורך סבלנותו הידועה בעוצמתה של הלל הזקן. שני אנשים התערבו על 400 זוז. אחד מהם אמר שהוא יצליח לעצבן את הלל הזקן. והשני טען שהוא לא יצליח. וכך, בערב שבת, בשעה שהלל התקלח, צעק אחד משני האנשים שהתערבו ביניהם מחוץ לביתו של הלל הזקן. כשהלל יצא אליו, למשמע קריאותיו, החל הקורא לשאול אותו שאלות מוזרות וחסרות פשר. והלל ענה לתשובותיו באהבה וסבלנות. וכך שוב ושוב. הלל עונה, חוזר להתקלח, הבחור שוב צועק, הלל יוצא, עונה לו, וחוזר חלילה. לאחר כמה פעמים, השואל, שלא הצליח לעצבן את הלל, התייאש מהעניין, והפסיד בהתערבות.
מעבר לסבלנותו הנדירה של הלל הזקן, אנו גם יודעים שהוא היה גדול בתורה, ובעל מידות נשגבות. בשל כך זכה הלל הזקן לשבחים רבים בתורה. בין היתר, נאמר עליו שהיה נוח לבריות, וכמו כן נאמר: “לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי”.
מעבר לכל זאת, להלל הזקן יש כמה אמרות שמופיעות במקומות רבים ושונים בתורה. חלק מאמרות אלו הפכו ברבות השנים למשפטים מוכרים בעם ישראל, ולנכסי צאן ברזל. בין אמרותיו של הלל אפשר למנות את דבריו בעניין זה שיש לאהוב את השלום, להשכין שלום, לאהוב את הבריות, לקרבן לתורה, לא לדון אדם עד שמגיעים למקומו, לא לומר דבר שלא יתקבל בקרב השומעים, ועוד.
לקראת סיום מאמר זה נגיד שהלל הזקן זכה לייסד שושלת מפוארת של נשיאי סנהדרין בעם ישראל, וזו זכות עצומה ונדירה. שושלת הנשיאות של הלל הזקן החזיקה מעמד במשך 15 דורות, שהם 450 שנה בקירוב.
בנוסף לכך, ניתן לומר שכהונתו של הלל הזקן הייתה משמעותית במיוחד, בין היתר מכיוון שהוא תיקן במהלכה כמה וכמה תקנות חשובות בעם ישראל. אחת הידועות שבהן היא תקנת הפרוזבול. לפי ציווי התורה, בכל שנת שמיטה יש גם שמיטת כספים. מה שאומר שכל החובות שבין איש לרעהו מתבטלים. בגלל העניין הזה, אנשים לא רצו להלוות לחבריהם כסף בסמוך לשנת השמיטה, כי הם חששו שהכסף ירד לטמיון. לכן, תיקן הלל הזקן תקנה ששינתה את העניין הזה, וכך חזרו האנשים להלוות כספים לנזקקים לכך.
הלל הזקן, כך אומרים חז”ל, חי בעיקר באזור ירושלים, אך כיום, לדעת רוב האנשים, קברו של הלל נמצא דווקא בצפון הארץ, במערת קבורה הסמוך למירון, שבה כידוע גם מוצב ציון קברם של רבי שמעון בר יוחאי, ובנו אלעזר, אשר כידוע הסתתר עמו במערה במשך 13 שנים. הלל הזקן, עד ימינו אנו, וכך גם כנראה יהיה בעתיד, נחשב לדמות מופתית בתולדות עם ישראל, ולסמל אדיר לגדלות בתורה, למסירות נפש עבור התורה, לאהבת ישראל, אהבת חינם, סבלנות, אורך רוח, אמונה גדולה בה’, ועין טובה.
