חודש ניסן

מאת אבנר שאקי

תקציר:

חודש ניסן הוא אחד משני עשר החודשים הקיימים בלוח השנה העברי. חודש ניסן הוא חודש חשוב במיוחד במורשת ישראל. ויש כמה וכמה סיבות לכך. אחת הסיבות היא שלפי התורה שבכתב, וכמו כן לפי דעה מסוימת בחז”ל, חודש ניסן הוא הראשון בחודשי השנה. סיבה נוספת לכך שחודש ניסן הוא חודש חשוב במיוחד במורשת ישראל היא שנעשו בו הרבה ניסים חשובים לעם ישראל.

מעבר לכך, חז”ל מלמדים אותנו ששמו של החודש, ‘ניסן’, מקורו במילה ‘נס’. בחודש ניסן, בין היתר וכפי שנבאר בהמשך, עם ישראל נגאל ממצרים, ולכן בחודש זה מציינים אנו את חג הפסח. מעבר לכך, אומרים לנו חז”ל שגם הגאולה העתידית, שבה יבנה בית המקדש השלישי והנצחי, תתרחש בחודש ניסן, כמו שכתוב: “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל”.

הרחבה:

חודש ניסן הוא אחד משני עשר החודשים הקיימים בלוח השנה העברי. החודש שקודם לניסן הוא חודש אדר, ששיאו הוא חג הפורים, והחודש שמגיע אחריו הוא חודש אייר, שחלים בו מספר אירועים חשובים, וביניהם ל”ג בעומר ויום העצמאות.

חודש ניסן הוא חודש חשוב במיוחד בלוח השנה היהודי. ויש כמה וכמה סיבות לכך. אחת הסיבות היא שלפי התורה שבכתב, וכמו כן לפי דעה מסוימת בחז”ל, חודש ניסן הוא הראשון בחודשי השנה. בתורה שבכתב הדברים פשוטים וברורים בעניין הזה, אך בגמרא יש מחלוקת האם העולם נברא בא’ בתשרי או בא’ בניסן.

הדברים עמוקים מני ים, ואפשר להאריך בהם המון, אך רק נאמר שאחד ההסברים לעניין זה הוא שבא’ בניסן העולם נברא במחשבתו של הקב”ה, ובא’ בתשרי נברא העולם בפועל על ידי הקב”ה. מעבר לכך, מוסכם על כולם שא’ בניסן זה תאריך חשוב בפני עצמו, מפני שקרו בו דברים חשובים, ותאריך שממנו מתחילים לספור ולחשב כל מיני דברים, כפי שיבואר בהמשך.

סיבה נוספת לכך שחודש ניסן הוא חודש חשוב במיוחד במורשת ישראל היא שנעשו בו הרבה ניסים חשובים לעם ישראל. מעבר לכך, חז”ל מלמדים אותנו ששמו של החודש, ‘ניסן’, מקורו במילה ‘נס’. בחודש ניסן, בין היתר וכפי שנבאר בהמשך, עם ישראל נגאל ממצרים, ולכן בחודש זה מציינים אנו את חג הפסח. מעבר לכך, אומרים לנו חז”ל שגם הגאולה העתידית, שבה יבנה בית המקדש השלישי והנצחי, תתרחש בחודש ניסן, כמו שכתוב: “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל”.

אם הזכרנו את חג הפסח, אז כעת נרחיב מעט בעניינו, מכיוון שהוא הדבר המרכזי שקורה בחודש ניסן, שהוא עיקר מאמרנו. חג הפסח הוא החג הראשון בשנה העברית, לפי לוח השנה המתואר בתורה שבכתב. עיקרו של חג הפסח הוא הודיה לה’ על כך שגאל אותנו ממצרים, וזכירת האירועים שהתרחשו סביב עניין זה. תאריכיו של חג הפסח הם ט”ו בניסן עד כ”א בניסן. היום הראשון (ליל הסדר) והאחרון (שביעי של פסח) הם חגים, שבהם חלים כמעט כל איסורי שבת, ובין שני החגים הללו – יש את חול המועד.

ישנו עניין נוסף וחשוב בחג הפסח, והוא נושא החירות. אחד הדברים החשובים שעלינו ללמוד מחג הפסח הוא שאנחנו בני חורין. עד יציאת מצרים היינו עבדים לפרעה. לא הייתה לנו עצמאות, ולא הייתה לנו יכולת קבלת החלטות בכל הקשור לזמננו וכוחנו. עם זאת, בחג הפסח הראשון, שאת זכרו אנו מציינים מדי שנה, ה’ גאל אותנו ממצרים. והפך אותנו לעבדיו. ונהיינו לעם. עם ה’. עם שאמור להביא לעולם תורה ואור, ולהנחיל לעולם כולו את ערכי החירות, הצדק, והמוסר. וזו החירות האמיתית שלנו.

כעת, לאחר שהרחבנו מעט על חג הפסח, שהוא כאמור העניין החשוב ביותר בחודש ניסן, נמשיך להרחיב לגבי דברים נוספים הקשורים לחודש ניסן. אחד הדברים שמאפיינים את חודש ניסן זה מזג האוויר הנעים יחסית שיש בו. ניסן נקרא גם חודש האביב, כפי שנרחיב ונבאר בהמשך, ואכן אנו זוכים להתענג בו על מזג האוויר הנעים והנוח שמביא עמו האביב. ובלשון חז”ל, שאותה תמיד כדאי להכיר, כך כתבו הם על חודש ניסן: “לא חמה קשה ולא צינה קשה”.

בנוסף למזג האוויר שמאפיין את חודש ניסן, נרחיב כעת לגבי שמותיו השונים של חודש ניסן, כפי שהם מופיעים במסורת ישראל. אחד משמותיו של חודש ניסן, הוא אכן קשור לעונת השנה בה הוא מופיע, ואכן חודש ניסן נקרא גם ‘חודש האביב’. בשם זה, ‘חודש האביב’, חז”ל מלמדים אותנו שרמוזה משמעות נוספת של חודש ניסן: ‘אביב’ – אב י”ב. אב, כלומר – ראש, י”ב – לשנים עשר החודשים. בגימטריא, שהיא דרך מקובלת ביהדות שבעזרתה אנו לומדים לא מעט דברים, צמד האותיות י”ב שווה 12.

מעבר לשם שעליו דיברנו כעת, ‘חודש האביב’, חודש ניסן הוא גם כמו שאמרנו לעיל החודש הראשון מבין חודשי השנה, ולכן הוא גם נקרא ‘החודש הראשון’, ו ‘ראש חודשים’. מעבר לכך, בסמיכות לכך שה’ אומר לבני ישראל שחודש ניסן הוא ראש החודשים, הוא גם מצווה אותם לקיים את מצוות ‘קידוש החודש’, שמשמעותה רבה ודיניה מסועפים, אך לא נרחיב לגביה כעת. רק נאמר, בקצרה, שקידוש החודש, כלומר הפצת הבשורה על כך שהחל חודש חדש, נעשתה על ידי עדים שראו סימנים לכך ובאו לבית הדין והעידו על כך. היום לצערנו אין סנהדרין, ולכן כבר לא מקדשים את החודש באופן הזה. היום אנו משתמשים בלוח שנה שתיקן הלל הזקן, שאיתו נמשיך עד ביאת משיח צדקנו.

עוד בעניין ראשוניותו של חודש ניסן, כדאי וחשוב לדעת שעל פי מסורת ישראל א’ בניסן הוא גם ‘ראש השנה למלכים’. המשמעות של העניין הזה היא שספירת שנות מלוכתם של מלכים מתחילה מא’ בניסן. כשם שלמשל מניין שנות צמיחתם של עצים מתחיל בט”ו בשבט, כך מניין שנות מלוכתם של מלכים מתחיל בא’ בניסן.

מעבר לחג הפסח, שעליו כתבנו לעיל, דבר טוב נוסף שקרה לעם ישראל אף הוא בחודש ניסן הוא הקמת המשכן. בא’ בניסן, כך אומרת התורה הקדושה, הקים משה רבינו את המשכן. המשכן למעשה היה המרכז הרוחני ששימש את עם ישראל מהתקופה שבה הם הלכו במדבר סיני בדרכם לארץ ישראל, עד שנבנה בית המקדש הראשון. כזכר להקמת המשכן בא’ בניסן, שנקראה ‘חנוכת המשכן’, נוהגים עד היום בכמה מעדות ישראל לקרוא החל מא’ הניסן, במשך שנים עשר הימים הראשונים של החודש, מא’ עד י”ב בניסן, את החלק מהתורה שבכתב המתאר את מה שהביא כל נשיא שבט לטובת בניית המשכן.

בעקבות כמה וכמה אירועים משמחים שקרו לעם ישראל בחודש ניסן, שאת חלקם כתבנו במאמר זה ואת חלקם לא כתבנו מפאת חוסר מקום, חודש ניסן נחשב חודש טוב ושמח וטוב במיוחד לעם ישראל, ולכן נוהגים כמה מנהגים השמורים לזמנים טובים ושמחים של עם ישראל. ולכן, למשל, בחודש ניסן לא מתענים, לא אומרים תחנון, ויש הנוהגים שלא לפקוד קברים בחודש זה.

עניין נוסף שכדאי לדעת לגבי חודש ניסן הוא שבסמוך לסופו של חג הפסח, שכאמור חל בחודש ניסן, מתחילה ספירת העומר. ספירת העומר היא ספירה שמתחילה כאמור בסמוך ליומו האחרון של חג הפסח, הנקרא גם שביעי של פסח, ומסתיימת לאחר 49 ימים בחג השבועות, המצוין בו’ ניסן, הנקרא על שם שבעת השבועות שיש בין חג הפסח לחג מתן תורה. בלילה שאחרי ליל הסדר, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים את קורבן העומר, ומכאן הגיע שמה של הספירה.

מעבר לכל זאת, בחודש ניסן, כך מלמדים אותנו חז”ל, גם מברכים את ברכת האילנות. את ברכת האילנות אפשר לברך החל מראש חודש ניסן, וזריזים מקדימים למצוות, ומברכים את הברכה הזו כמה שיותר סמוך לראש חודש ניסן. ברכת האילנות נאמרת על מנת להודות לקב”ה על הטוב והשפע שהוריד ונתן וממשיך להוריד לתת לעם ישראל ועולם כולו. את ברכת האילנות מברכים כשרואים שני עצים מאכל, ונוסח הברכה הוא: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם”.

בנוסף לברכת האילנות, ישנה ברכה נוספת שמברכים אותה בחודש ניסן, אך בניגוד לברכת האילנות, את הברכה הזו, ‘ברכת החמה’, מברכים רק פעם ב-28 שנה. על פי ההלכה, מחזור הסיבוב המלא של השמש נמשך במשך 28 שנה, ולכן פעם ב-28 שנה השמש חוזרת למקומה המדויק בו הייתה בבריאת העולם. ועל האירוע המרגש והנדיר הזה, תקנו חכמינו זכרונם לברכה לברך: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית”.

לאחר שדיברנו מעט על הברכות המיוחדות שאפשר וכדאי לברכן דווקא בחודש ניסן, כעת נכתוב על מספר ימים מיוחדים הנחגגים בחודש ניסן. היום הראשון שעליו נרחיב הוא ה ‘מימונה’. המימונה הוא חג הנחגג בלילה שבו מסתיים חג הפסח. את המימונה במקור חגגו יהודי צפון אפריקה, ובמיוחד המרוקאים שבהם. עם זאת, במדינת ישראל התערבבו גלויות ממדינות שונות, וכיום אנשים מכל העדות מגיעים לחגוג את המימונה. לכבוד המימונה מכינים המארחים דברי מתיקה, ובראשם מאפה הנקרא ‘מופלטה’, ואת דברי המתיקה אוכלים יחד החוגגים לרקע שירים צפון-אפריקאים מסורתיים.

לגבי הסיבה שבגינה חוגגים את המימונה, הדעות חלוקות. יש הסוברים שזו למעשה חגיגה של האביב העומד בפתח, ושל התקופה בה מדי שנה בשנה מתחדשת התבואה. לצד זאת, ישנם הסוברים שחגיגה זו נועדה על מנת להפשיר את המתח בין תושבי מרוקו היהודים לתושבי מרוקו הגויים. בימי הפסח היהודים לא יכלו להתארח אצל הגויים, כדי לא להיכשל באיסור חמץ. משום כך, ברגע שהסתיים החג, רצו הם להראות שכנות טובה לחבריהם הגויים, ומיד חגגו איתם יחד. מעבר לכך, ישנם הסוברים שהשם ‘מימונה’ קשור למילה אמונה, ובחג זה חוגגים את האמונה בהשגחתו של הקב”ה על עם ישראל, ואת האמונה בכך שה’ יגאל את עם ישראל בחודש ניסן, כמו שכתוב: “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל”.

חג ייחודי נוסף שמתקיים בחודש ניסן, וליתר דיוק – בראש חודש ניסן, הוא חג ה ‘בסיסה’. הבסיסה הוא למעשה תערובת מאכל העשויה בעיקר מגרגירי שעורה או חיטה קלויים, סוכר, תמרים, שקדים, ומיני מאכל נוספים. בליל ראש חודש ניסן, מתכנסים בני המשפחה וחברים בבית מסוים, מערבבים את תערובת הבסיסה ומוסיפים לה מים ושמן לפי הצורך. בזמן זה, נהוג לערבב את הבסיסה עם המפתח של הבית, כדי להביא ברכה, בריאות, ושפע פרנסה לאנשי הבית. את הבסיסה חוגגים בעיקר יהודים יוצאי טוניסיה, אלג’יר, ולוב.

המקור לחג זה, הנחגג כאמור בראש חודש ניסן, הוא ככל הנראה הקמת המשכן שהתקיימה בראש חודש ניסן. כל המנחות שהובאו למשכן והוכנו בו היו עשויות מסולת שעורים או חיטים בלולות בשמן. וזה, בדיוק, הבסיס לתערובת הבסיסה. מעבר לכך, פעל פי מסורת ישראל פסח בפרט וחודש ניסן בכלל זה הזמן שבו נידון העולם כולו על התבואה, כלומר על שפע ורוחב הפרנסה. בגלל הסיבה הזו, תערובת הבסיסה מכילה חיטים או שעורים, שמהם עושים לחם, שהוא המאכל המרכזי של האדם, ומתוקף כך – סימן מובהק לשפע כלכלי. בעקבות כך, כשחוגגים את הבסיסה, מתפללים על הפרנסה, ומקווים שבמשך השנה הקרובה הפרנסה תהיה מצויה בשפע.

היום האחרון שמתקיים כל שנה בחודש ניסן ועליו נכתוב במאמר זה הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום זה, המכונה גם בקיצור ‘יום השואה’, מצוין בכ”ז בניסן, והוא היום הממלכתי אותו קבעה מדינת ישראל כיום בו יוזכרו ויונצחו ששת מיליון היהודים שנרצחו במלחמת העולם השנייה, שהתקיימה בין השנים 1939-1945, יוזכרו מעשי הגבורה והמרד שהתבצעו בשואה, ויועלו על נס ניצולי השואה אשר בעוז ובגבורה שרדו את המלחמה הקשה.

לגבי התאריך בו יצוין יום השואה היו מחלוקות רבות, אך לבסוף נבחר התאריך כ”ז בניסן, אשר כבר צוין, לפני תום השואה, כיום בו ציין הישוב היהודי בארץ ישראל את זכרם של הנרצחים מתחילת המרד הערבי שניסה לחסל את היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. לטענת רבים, לתאריך זה יש משמעות ושייכות מבחינה דתית, מכיוון שיום זה מצוין מדי שנה בספירת העומר, שנוהגים בה כידוע במנהגי אבלות, ולכן זה מתאים לדעתם. לתאריך זה יש גם משמעות לאומית, מכיוון שהוא מצוין שבוע בדיוק לפני יום הזיכרון ויום העצמאות, וכך יוצר רצף משמעותי ועוצמתי.

עם זאת, מנהיגים ואנשים דתיים רבים בעם ישראל לא קבלו את התאריך אשר נקבע, כ”ז בניסן, מכיוון שניסן הוא חודש שמח לעם ישראל, בו חלה גאולת ישראל ממצרים, ולכן, בין היתר, לא אומרים במהלך חודש ניסן תחנון. בתוך כך, רבים מהדתיים במדינת ישראל מתייחסים לעשרה בטבת, שהוא אחד מצומות החורבן, כיום בו זוכרים את השואה ואת הקורבנות הרבים שרצחו הנאצים יימח שמם, מכיוון שהרבנות הראשית קבעה את עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, כלומר – היום בו זוכרים ואומרים קדיש על כל אדם שלא יודעים במדויק מתי נפטר / ואיפה נקבר.

ביום השואה מדי שנה מושמעת צפירה באורך שתי דקות, בשעה עשר בבוקר. אחר הצפירה מתקיימים טקסים רבים בכל רחבי מדינת ישראל, שמטרתם היא זיכרון השואה וקורבנותיה. חודש ניסן, שעליו מאמרנו, הוא חודש משמעותי ביותר עבור עם ישראל, אשר התרחשו בו דברים עצומים, קשים, חיוביים ונשגבים עבור עם ישראל. חודש זו הוא חודש משמעותי מאוד עבור עם ישראל, וברבות השנים אף הוסיף ונהיה משמעותי יותר ויותר.