מאת אבנר שאקי
תקציר:
ט’ באב הוא היום בו נחרבו שני בתי המקדש של עם ישראל, שהיו שניהן בירושלים. יום זה הוא יום אבל לכל בית ישראל זה למעלה מ-2000 שנה. מעבר לחורבנם המצער והמייסר של חורבן בתי המקדש, בט’ באב התרחשו עוד שלושה דברים קשים ומצערים שעליהם אנו מתענים, ועוד כמה שהתרחשו לאחר חתימת הגמרא. נגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ בגלל חטא המרגלים, כיבוש העיר ביתר, וחרישת ירושלים בידי הרומאים.
בתקופות מאוחרות יותר, התרחשו ביום זה אירועים קשים נוספים לעם ישראל, כמו גירוש יהודי אנגליה, גירוש יהודי ספרד, הגירוש מגטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה, ועוד. בעקבות כל האירועים הקשים הללו, חלים בט’ באב חמשת האיסורים החלים ביום כיפור אכילה, שתייה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. אנו מתפללים ומקווים שדברי ה’, אותם מסר ביד הנביאים, יתקיימו לעינינו במהרה, וכל התעניות שלנו יהפכו לימי שמחה, כמו שכתוב: “כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”. ונאמר – אמן.