יוסף הצדיק

מאת אבנר שאקי

תקציר:

יוסף, הידוע גם בכינויו יוסף הצדיק, היה בנם של יעקב אבינו ורחל אמנו. סיפור חייו של יוסף הוא מרתק במיוחד, ועל אודותיו נכתב וסופר רבות. יוסף, בין היתר, נמכר על ידי אחיו לקבוצת ישמעאלים, ולאחר מכן הורד למצרים.

בשלב מאוחר יותר מונה יוסף באופן מפתיע לכהן כמשנה למלך מצרים. גם לעניין יציאתם של בני ישראל ממצרים יש ליוסף קשר מאוד חזק, מכיוון שבני ישראל העלו את עצמותיו יוסף לארץ ישראל, כמו שהוא השביע אותם לפני מיתתו. לאחר שגופתו של יוסף הגיעה לארץ ישראל, היא נקברה בשכם, שם יש עד היום קבר הנושא את שמו: “קבר יוסף”.

הרחבה:

יוסף, הידוע גם בכינויו יוסף הצדיק, היה בנם של יעקב אבינו ורחל אמנו. עבור רחל היה יוסף בנה הבכור, ואחריו נולד בנימין. סיפור חייו של יוסף הוא מרתק במיוחד, ועל אודותיו נכתב וסופר רבות. סיפור חייו של יוסף רצוף בטלטלות, חוויות מסעירות, שאול תחתיות ושיאים כבירים.

יוסף נולד בתקופה בה יעקב ומשפחתו גרו אצל לבן, אביהן של לאה ורחל נשותיו של יעקב, ועלה עם משפחתו של יעקב לארץ ישראל. לאחר שהגיעו לארץ, והיו באזור בית לחם, רחל, אמו של יוסף, ילדה את בנה השני – בנימין, ולמרבה הטרגדיה היא נפטרה בלידתה. אי לכך, ומסיבה זו, בנימין, אחיו הקטן של יוסף, מעולם לא הכיר את אמו.

עוד בנוגע ללידותיה של רחל נוכל לומר שבתחילת חייה היא הייתה עקרה, ושנים רבות לא זכתה לפרי בטן. גם כאשר לאה אחותה ילדה, וזלפה ובלהה, שתי שפחותיהן של לאה ורחל ילדו, היא לא הצליחה להרות. עם זאת, לאחר כמה שנים ה’ פתח את רחמה של רחל, והיא ילדה את יוסף. כשנולד יוסף, מרוב ההתרגשות והשמחה, מספרת התורה על רחל: “ותקרא את שמו יוסף לאמור יוסף ה’ לי בן אחר”. לידתו של יוסף מיד עשתה בקרבה חשק לבן נוסף, שבאמת הגיע בסופו של דבר, אך גבה ממנה מחיר כבד. המחיר הכבד מכל.

כתוצאה מכך שיוסף היה בנה של רחל, אשתו האהובה ביותר של יעקב מתוך ארבע נשותיו, הוא באופן אוטומטי הפך להיות הבן הכי אהוב על יעקב מתוך כל ילדיו. לכן, בין היתר, יעקב הכין לו כתונת פסים, שהיא מעין בגד מרשים ומיוחד, ונתן לו אותה. האהבה היתרה שהעניק יעקב ליוסף, הבעירה את חמתם של שאר האחים, חזקה את קנאתם בו, ובסופו של דבר הביאה להחלטתם לזרוק את יוסף לבור, מה שאכן התממש, ונרחיב על כך בהמשך.

בנוסף ליחסו החם במיוחד של יעקב כלפי יוסף, שבא לידי ביטוי בין היתר בהכנתה והענקתה של כתונת הפסים, יוסף חלם שני חלומות שעליהם מספרת להם התורה. לא נאריך בתיאור החלומות ופתרונם, רק נאמר שהאחים חשבו שבחלומות הללו יש גאווה והתנשאות מצד יוסף כלפי אחיו, ואף כלפי הוריו. מעבר לכך, העובדה שיוסף בחר לספר להם ולשתף אותם בחלומותיו, אף היא הכעיסה אותם במאוד מאוד.

לאחר תקופה מסוימת, מספרת לנו התורה שיעקב החליט לשלוח את יוסף לבדוק מה שלום אחיו, שהיו עסוקים ברעיית צאן המשפחה, במקום קצת מרוחק. בשעה שהאחים הבחינו בכך שיוסף מתקרב אליהם, הם החליטו לנקום בו על כל מה שעולל להם. בתחילה הם רצו להורגו, ולספר לאביו שחיה רעה טרפה אותו. לאחר מכן האחים התחרטו, והחליטו רק להשליך אותו לבור, ולא להרוג אותו ממש בידיהם. לטובת הסיפור שהמציאו ליעקב, שחטו האחים חיה בשדה, טבלו בדמה את כתונת הפסים של יוסף, ואותה הראו ליעקב כאשר הם ספרו לו שיוסף, בנו האהוב, מת.

לאחר שיוסף הושלך לבור על ידי אחיו, יהודה, אחד האחים, הציע למכור את יוסף, ואמר: “מה בצע כי נהרגנו”. יהודה חשש שיוסף ימות בבור, ולכן הציע למכור אותו. לאחר זמן עברה במקום קבוצת ישמעאלים, והאחים מכרו להם את יוסף. הישמעאלים הורידו את יוסף מצרים, ושם מכרו אותו לעבד. יוסף הוצב כעבד בביתו של פוטיפר, שהיה שר הטבחים בארמונו של פרעה.

לאחר זמן מסוים שבו יוסף הצליח מאוד בביתו של פוטיפר, אשתו של פוטיפר שדלה את יוסף לקיים עמה מגע מיני, והוא החליט להימנע מכך. בעקבות כך, היא האשימה אותו שהוא ניסה לתקוף אותה, וספרה על כך לאנשי הבית. לאחר כל זאת, הושלך יוסף לכלא המצרי, בגלל הדברים שיוחסו לו.

גם בכלא המצרי, וגם בשאר המקומות שיוסף היה בהם, ה’ מאוד הצליח את דרכו של יוסף. בכלא המצרי יוסף נשא חן בעיניהם של מפקדי הכלא והאסירים, ולכן קיבל תפקידים נחשבים ונחשקים. לאחר כמה זמן שיוסף שהה בכלא, שני אסירים, שרי המשקים והאופים לשעבר של פרעה באו ליוסף ואמרו שהם חלמו חלומות ובקשו ממנו שיפתור להם אותם.

יוסף שמע את החלומות של שניהם, ופתר להם אותם. לשר האופים אמר יוסף שעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על עץ, ואילו לשר המשקים יוסף אמר שעוד שלושה ימים פרעה ישחרר אותו ממאסרו וישיב אותו לתפקידו הראשון. התיאורים שיוסף נתן לשני השרים התגשמו במלואם, ובדיוק בזמן שאותו ניבא יוסף. בסוף דבריו אמר יוסף לשר המשקים שלא ישכח אותו, וכשישוב לתפקידו ינסה להביא לשחרורו. חז”ל, אגב, בעניין זה, מבקרים בכמה מקומות בכתבי קודשם את יוסף הצדיק, ואומרים שהוא חטא בכך שתלה את שחרורו מהכלא בשר המשקים, ופחות מדי סמך על ה’ בעניין זה.

לאחר זמן נוסף שחולף, פרעה, מלך מצרים, חולם שני חלומות, שמגיעים אליו שוב ושוב, והוא קורא לכל שריו ושאר אנשי ביתו, מספר להם על החלומות, ושואל אם מישהו יכול ויודע להסביר לו מה משמעותם. כששר המשקים שומע זאת, הוא מזכיר לפרעה את התקופה בה שהה בכלא, ומספר לו שהיה שם בחור עברי שפתר עבורו ועבור שר האופים את חלומם, ועשה זאת בצורה מדויקת. כאשר פרעה שומע זאת הוא מבקש להוציא את יוסף מבית הסוהר ולהביאו אליו בדחיפות.

כשיוסף מגיע לארמונו של פרעה, פרעה מספר לו על שני חלומותיו. חלום אחד עסק בשבע פרות רזות שאוכלות פרות שמנות, ואילו החלום השני דיבר על שבע שיבולים שדופות שאכלו שבע שיבולים מלאות. יוסף שמע את שני החלומות, ואמר לפרעה שהוא לא חכם גדול ולא נביא, אלא שה’ מגלה לו את פתרון החלומות, ושם בפיו את הדברים. בין כך ובין כך, יוסף פותר את חלומות פרעה, ואומר לו שאלוהים רוצה לומר לו שעכשיו יהיו שבע שנות שמנות, מלאות, שבע שנים שבהן יהיה שפע כלכלי גדול במצרים, שפע שיביא עמו תבואה רבה ומזון לרוב, ושאחרי שבע השנים הללו יהיו שבע שנים שבהן ישרור רעב גדול וכבד בכל ארץ מצרים.

למשמע הדברים הללו פרעה מאוד התרשם מאוד מחוכמתו של יוסף הצדיק, והחליט למנותו למשנה למלך. באותם ימים מצרים הייתה הממלכה החזקה בתבל, ותפקיד של משנה למלך מצרים היה תפקיד מאוד מאוד בכיר וחשוב. לאחר שהתרשם עוד ועוד מחוכמתו של יוסף, ביקש פרעה מיוסף שיהיה אחראי על מה שיקרה בשנים הקרובות במצרים, ושינהל את הדברים באופן מעולה. יוסף הסכים לכך, והחליט לצבור כמויות גדולות של מזון במשך שבע השנים הטובות, כדי שיהיה לאנשים מה לאכול בשבע שנות הרעב.

בתוך כל הדברים הללו, יוסף מתחתן עם אסנת, שהייתו בתו של פוטיפר שר הטבחים, ולהם נולדים אפרים ומנשה, שלימים יהפכו לראשי שבטים בישראל. לצד זאת, לאחר זמן מסוים, גם בארץ ישראל יש רעב גדול מאוד, ויעקב מבקש מבניו לרדת לארץ מצרים ולהביא לכם אוכל, כי שמע שבמצרים מחלקים אוכל. האחים מגיעים למצרים כדי לקחת אוכל, ושם יוסף מזהה אותם. כאן מתחיל סיפור מאוד מרגש וארוך, ומפאת אורכו לא נרחיב בו, רק נאמר שבסופו יוסף נחשף בפניהם, ומגלה להם שהוא יוסף אחיהם.

בשעה שזה קרה יוסף ואחיו מאוד התרגשו, ובכו איש על צווארי אחיו. זמן קצר לאחר מכן יוסף ביקש מהם לעלות לארץ ישראל, ולהוריד למצרים את יעקב אביו, שאליו מאוד התגעגע. יוסף צייד אותן במזון רב, בגדים, ושאר מתנות, והאחים עלו לארץ לישראל כדי לבשר ליעקב שיוסף חי, והוא משנה למלך בארץ מצרים. יעקב מאוד שמח לשמוע את הבשורה הזו, ואכן חיש מהר ירדו הוא וכל משפחתו למצרים. במצרים שיכן יוסף את משפחתו בארץ גושן, וחייהם היו טובים ונעימים מאוד.

לאחר שיעקב אבינו נפטר, יוסף ואחיו ועוד קהל גדול ורב עלו לארץ ישראל כדי לקבור את עצמותיו במערת המכפלה, ליד לאה אשתו, וליד אברהם אבינו ושרה אמנו, ויצחק אבינו ורבקה אמנו. לאחר מסע הלוויה הארוך חזרו יוסף ואחיו למצרים, והמשיכו לגור בה. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שיוסף ואחיו מתו, קם מלך חדש במצרים, אשר לא הכיר טובה ליוסף ולמשפחתו על הברכה שהביאו הם למצרים, והחל לשעבד אותם בפרך.

לאחר הגלות הקשה הזו, כידוע, ה’ גאל את בני ישראל ממצרים, בניסים גדולים, אשר נודעו בעולם כולו. גם לעניין יציאתם של בני ישראל ממצרים יש ליוסף קשר מאוד חזק, מכיוון שבני ישראל העלו את עצמותיו יוסף לארץ ישראל, כמו שהוא השביע אותם לפני מיתתו. האנשים שהעלו את עצמותיו של יוסף קברו אותו בשכם.

בתורת ישראל יוסף מסמל באופן עמוק ומסורתי את האיפוק, חריקת השיניים, ואת הגבורה שיש בהתגברות על רצון לעשיית חטאים. בתוך כל זאת, יוסף מסמל באופן מיוחד את ההתגברות על חטאי תאוות המין. עניין זה נובע בעיקר מכך שיוסף התגבר על הניסיון של אשת פוטיפר להחטיאו. אשת פוטיפר הייתה מאוד יפה, ומאוד רצתה לשכב עמו, אך יוסף סרב לשכב עמה, למרות הפיתוי הגדול, מכיוון, שבין היתר, הייתה היא אשת איש. גם בעשרת הספירות, שהם מושג קבלי מופשט, יוסף מסמל את ספירת היסוד, המיוחסת לאברי ההולדה של האדם.