פעמיים נאמר בתורה על מצוות הספירה ב – ספר ויקרא, פרק כ”ג, פסוקים ט”ו-ט”ז נאמר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִישִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’…
וכן ב – ספר דברים, פרק ט”ז, פסוקים ט’-י’ שם נאמר: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ.
ספירת העומר היא מצווה מדאורייתא שבה אנו מחויבים לספור החל מהקרבת קרבן העומר 49 ימים. ביום החמישים אנו חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך על שם שבעת השבועות של הספירה שאנו סופרים.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים לאחר חג הפסח את קרבן העומר, מה הוא אותו ה”עומר”?
העומר נקרא כך על שם התבואה שהיו מביאים לכהן שיניפו לפני ה’.
קיימים הסברים רבים אודות הסיבה לספירה הזו ומה יש לספור:
הרמב”ם בספר מורה נבוכים הסביר כי חג הפסח הינו יום הזיכרון ליציאת מצרים, היום בו נגאלנו והפכנו לעם. לעומת זאת חג השבועות הינו יום מתן תורה. על כן, בכדי להראות כי העיקר הוא יום קבלת התורה אנו מצווים לספור מיום יציאת מצרים בכדי להראות שכל מטרת יציאת מצרים הייתה בכדי לקבל את התורה.
הסבר אחר כתב ה – “אבודרהם” כי הספירה הינה מכיוון שימי תחילת הקיץ הללו העם הולך בשדות וכל אחד מתפזר לקטוף את פירות השדה ועל כן קיים חשש כי עקב הטרדה המרובה בעבודת השדה ישכח מועד חג השבועות.על כן לכך נועדה הספירה: להזכיר לחקלאי שמתקרב חג השבועות ויש לצאת לדרך ולעלות לרגל לירושלים
המנהג הנפוץ הוא לספור ספירת העומר בסוף תפילת ערבית, מי ששכח יכול לספור עד השקיעה שלמחרת.
על פי הקבלה, התקופה של הספירה מחולקת לשבעה שבועות שבכל שבוע יש בירור מיוחד לנשמה של האדם.
שבעה שבועות בהן כל אדם ואדם מעם ישראל עובר הכנה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע שעובר הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות הקשורות במידות:
חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
שלשת הספירות הראשונות, כתר, חכמה ובינה, אינן מידות ולכן לא נכללו.
השבוע הראשון הוא כולו בירור ספירת ה’חסד’,
השבוע השני הוא בירור ספירת ה’גבורה’,
השלישי הוא בירור ספירת ה’תפארת’,
וכן הלאה. לפי הספירה של אותו השבוע, מבוררת אותה הספירה ביחסה לשאר הספירות.
דהיינו שביום הראשון בשבוע הראשון הוא ‘חסד שבחסד’
היום השני הוא ‘גבורה שבחסד’
אחר-כך: תפארת שבחסד, נצח שבחסד, הוד שבחסד, יסוד שבחסד ומלכות שבחסד.
בשבוע השני, השייך לספירת הגבורה, מתחילים עם חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה, תפארת שבגבורה,
כן הלאה 7 שבועות – שבע ספירות עד ליום ה-49 בו מבררים את הספירה מלכות שבמלכות.
למחרת הוא יום מתן תורה, חג השבועות.
על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה.
בימים אילו אנו מכינים את עצמינו לקראת היום המיוחד של קבלת התורה וכל יום ויום אנו מזככים את עצמינו לקראת פתיחת שערי הרחמים וקבלת התורה.
לתרומה מיוחדת לקראת קבלת התורהלחץ כאן