יעקב אבינו, שנולד בשנת 2,108 לבריאת העולם, הוא אחד משלושת האבות של עם ישראל, והשלישי שבהם. יעקב הוא בנו של יצחק אבינו, ונכדו של אברהם. יעקב הוא בנה של רבקה אמנו, ונכדה של שרה. ליעקב היו ארבע נשים – רחל, לאה, בלהה וזלפה. יעקב אבינו נפטר, בעודו במצרים, בגיל 147. יוסף ואחיו ערכו לאביהם הלוויה גדולה, וקברו אותו לצד לאה אשתו, במערת המכפלה.
יעקב אבינו, שנולד בשנת 2,108 לבריאת העולם, הוא אחד משלושת האבות של עם ישראל, והשלישי שבהם. יעקב הוא בנו של יצחק אבינו, ונכדו של אברהם. שלושתם יחד, הם אבותיו של עם ישראל. יעקב הוא בנה של רבקה אמנו, ונכדה של שרה. ליעקב אבינו היו ארבע נשים – רחל, לאה, בלהה וזלפה. רחל ולאה הן שתיים מתוך ארבעת האמהות שיש לעם ישראל. מלבדן יש לנו גם את שרה ורבקה. בלהה וזלפה הן שפחותיהן של רחל ולאה, שבשלב מאוחר יותר, אף הן נשאו ליעקב.
בתחילת נישואיהן של רבקה ויצחק רבקה הייתה עקרה, אך לאחר תפילות ותחנונים לה’ – היא זכתה לתאומים. יעקב ועשו. ההיריון של רבקה לא היה פשוט, כמו שכתוב: “ויתרוצצו הבנים בקרבה”.
בנוסף לזאת, אפילו בשעת הלידה התחולל מאבק בין יעקב לעשו. כל אחד מהם רצה לצאת ראשון מרחמה של רבקה, כדי להיות הבכור, עם כל המשמעות שיש בכך. לקראת סוף המאבק, עקף עשו את יעקב, והתכונן לצאת ראשון, ומשום כך יעקב אחז בעקבו של עשו כדי לעכבו. אחיזתו של יעקב בעקבו של עשו, כך לפי חז”ל, היא אחת הסיבות לכך שזהו שמו. למרות זאת, אחיזתו של יעקב בעקבו של עשו לא עזרה לו, ועשו אכן יצא ראשון וזכה בבכורה הנכספת.
בנוסף לכל זאת, המאבק בין יעקב לעשו לא מסתיים בלידתם. שם הוא רק מתחיל. מאבק זה ילווה את שניהם במשך שנים רבות. עניין נוסף שכדאי לדבר עליו בהקשר זה, הוא קניית בכורתו של עשו על ידי יעקב. התורה מספרת שערב אחד חזר עשו לביתם, היה רעב מאוד, וביקש מיעקב לאכול מתבשיל מסוים שהכין. תמורת התבשיל הזה, יעקב מבקש מעשו לקנות ממנו את הבכורה. עשו נעתר להצעת העסקה, ומוכר ליעקב את הבכורה.
לאחר שיעקב קונה את הבכורה מעשו, התרחש אירוע מאוד משמעותי בחייהם, והוא ברכתו של יצחק. גם יעקב וגם עשו מאוד העריכו את עוצמתה וחשיבותה של ברכת של יצחק, ומאוד רצו בה. בערוב ימיו, כשיצחק הרגיש שימיו בעולם הזה ספורים, הוא ביקש מעשו להכין לו אוכל, ולאחר מכן לבוא אליו ולקבל את ברכתו. רבקה, ששמעה את בקשתו של יעקב, ציוותה על בנה האהוב להתחפש לעשו, ולקבל את ברכתו של יצחק.
יעקב שמע בקולה של אמו, ועשה כדבריה. רבקה הכינה ליצחק מטעמים שאהב, יעקב התחפש לעשו, וניגש לאביו כדי לקבל את ברכתו, שאכן נתנה ליעקב. לאחר כל זאת, חזר עשו מן השדה, ולפתע שמע שברכת יצחק אביו, נתנה ליעקב. עשו מאוד זעם על העניין, ותכנן לרצוח את יעקב בגין כך.
בעקבות כל זאת, יעקב חשש לחייו, ובעצת אמו, ברח לחרן, לגור אצל לבן, אחיה של רבקה. בביתו של לבן, פגש יעקב ברחל, בתו של לבן, ורצה לשאת אותה לאישה. לבן הסכים לנישואים אלה, אך התנה אותם בכך שיעקב יעבוד אצלו במשך שבע שנים. יעקב הסכים לכך, ועבד אצל לבן לפי מה שסיכמו השניים ביניהם.
בתוך כך, ולפי ההסכם, נערכה החתונה, אך בבוקר, כשיעקב התעורר, הוא גילה באורח פלא, שלבן רימה אותו. במקום לתת לו את רחל, שאותה יעקב אהב, כפי שסוכם, לבן שיקר וחיתן אותו עם לאה. בעקבות כך, יעקב התלונן על העניין בפני לבן, ובסופו של דבר הם סיכמו שיעקב יעבוד 7 שנים נוספות אצל לבן, ותמורת כך יקבל גם את רחל. ואכן כך היה.
בנוסף ללאה ולרחל, נושא יעקב גם את שפחותיהן, בלהה וזלפה, ובעזרתן ארבעת הנשים הללו, הביא יעקב לעולם את 12 ילדיו, שלימים יהפכו להית ראשי שבטי עם ישראל. ראובן, בנה של לאה, הוא בנו בכורו של יעקב, ובנימין, בנה של רחל, הוא בנו הקטן.
לאחר שמשפחתו של יעקב התרחבה, הוא החליט לעזוב את לבן ואת חרן, ולעלות לארץ ישראל. יעקב החליט שלא לגלות ללבן על כוונתו לעזוב, ועושה זאת בהיחבא. לאחר מסע הימלטות מפרך, שכלל גם מאבק עם מלאך ה’ על גדות נהר הירדן, אשר בסופו מקבל יעקב את שמו הנוסף: “ישראל”, הגיעו יעקב ובני משפחתו לארץ ישראל, אך בשלב זה חיכה להם מאבק נוסף. יעקב חשש, באותה תקופה, שכעת עשו יתבע את עלבונו וכעסו, ויפגע בו ובמשפחתו. לשם כך יעקב הכין תוכנית מדויקת, והוא אכן עובר זאת בשלום.
לאחר כמה שנים, פקד את יעקב אבינו אסון נוסף. אחיו של יוסף לא הסתדרו איתו, ולא אהבו את מעשיו ויחסו כלפיהם, ולכן החליטו להורגו. לבסוף, החליטו האחים להשליך אותו לבור, ולא להרוג אותו בידיהם ממש. לאביהם, ליעקב, הם ספרו שחיה רעה טרפה אותו, וכדי להוכיח זאת הם מביאים לו את כותנתו של יוסף, מגואלת בדם של חיה שהם שחטו לצורך כך. יעקב, בתגובה, מתאבל במאוד מאוד על הבשורה שבשרו לנו בניו.
זמן קצר לאחר שאחיו של יוסף השליכו אותו לבור, עברה בסמוך לבור שיירת סוחרים ישמעאלים, ששמעה את צעקותיו, ולקחה אותו עמם. לאחר זמן מסוים הגיע יוסף למצרים, ואחרי לא מעט אירועים מעניינים, הפך שם למשנה למלך. בערוב ימיו של יעקב, יוסף גילה לאחיו, שהגיעו למצרים כדי לקבל אוכל, שהוא אחיהם, ובעקבות כך גם יעקב יורד למצרים, ופוגש שם את בנו האהוב, את יוסף.
לאחר כמה שנים, יעקב אבינו נפטר, בעודו במצרים, בגיל 147. יוסף ואחיו ערכו לאביהם הלוויה גדולה, וקברו אותו לצד לאה אשתו, במערת המכפלה אשר רכש אברהם אבינו. במערת המכפלה נקברו גם סביו וסבתו של יעקב, אברהם אבינו ושרה אמנו, וכמו כן הוריו – יצחק ורבקה. רחל, אשתו של יעקב, שנפטרה בשעת לידתה של בנה השני, בנימין, נקברה בבית לחם.
