מחצית השקל

מאת אבנר שאקי

תקציר:

לצערנו כיום בית המקדש אינו עומד על תילו במקום המיועד לו מששת ימי בראשית – הר הבית אשר בירושלים, אך בימי קדם, הימצאותו של בית המקדש, או בתקופה מוקדמת יותר – המשכן, הייתה מאוד ממשית ונוכחת בחייו של עם ישראל. משום כך, דברים טובים ורבים אשר קשורים לבית המקדש היו אף הם נוכחים בחייו של עם ישראל, ואחד מהם הוא ‘מחצית השקל‘ – משקל / סכום כסף מסוים אותו היו תורמים פעם בשנה לבית המקדש. כיום אנו נוהגים לתת ‘זכר למחצית השקל‘, יום לפני פורים. לגבי הסכום אותו יש לתת כיום לטובת זכר למחצית השקל יש כמה דעות ומנהגים.

הרחבה:

לצערנו כיום בית המקדש אינו עומד על תילו במקום המיועד לו מששת ימי בראשית – הר הבית אשר בירושלים, אך בימי קדם, הימצאותו של בית המקדש, או בתקופה מוקדמת יותר – המשכן, הייתה מאוד ממשית ונוכחת בחייו של עם ישראל.

משום כך, דברים טובים ורבים אשר קשורים לבית המקדש היו אף הם נוכחים בחייו של עם ישראל, ואחד מהם, עליו נדבר במאמר זה, הוא ‘מחצית השקל‘. מחצית השקל הוא משקל / סכום כסף מסוים אותו היו תורמים פעם בשנה לבית המקדש. לקראת סוף מאמרנו נרחיב לגבי עניין זה, אך כעת רק נציין שגם כיום נוהגים לתת סכום מסוים, שהוא בבחינת ‘זכר למחצית השקל‘.

לפני שנדבר על מחצית השקל, חשוב לקבל מעט רקע על המטרה שלשמה אותו סכום כסף נאסף וניתן – בית המקדש, וכמובן עבור עבודת ה‘ שהייתה מתקיימת בו. עם ישראל זכה עד כה בשני מקדשים – בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. בית המקדש הראשון, כך מלמדים אותנו חז“ל, היה בית המקדש שחלו בו יותר ניסים, ולכן במאמר זה נספר דווקא אודותיו.

בית המקדש הראשון היה מבנה מרשים ביופיו והדרו, שנבנה על פי ציווי ה‘ בהר הבית בירושלים, אשר למעשה תפקד כמרכז הרוחני של עם ישראל, בו השרה הקב“ה את שכינתו באופן העוצמתי ביותר. בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, בנו של דוד המלך, בשנת ב‘תתקכ“ח (832- לפנה“ס למניינם) ונחרב בשנת ג‘של“ח (422- לפנה“ס למניינם) על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

בית המקדש הראשון אכן נבנה על ידי שלמה המלך, אך קניית השטח שעליו נבנה המקדש, הר הבית בירושלים, התבצעה על ידי אביו, דוד המלך. בנוסף לקניית השטח, דוד המלך אף קנה חלק לא מבוטל מהחומרים שמהם בנו בסופו של דבר את בית המקדש. לכן, בין היתר בגלל עניין זה, גם לדוד המלך יש חלק נכבד בבנייתו של בית המקדש.

לגבי עניין זה כדאי וחשוב לדעת שבניית בית המקדש מתוארת בספר מלכים, והתחילה להתבצע בפועל בשנה הרביעית למלכותו של שלמה. עוד בעניין זה יש לומר שבניית בית המקדש השתתפו כ-150,000 איש, אשר חולקו לשתי קבוצות – 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים.

בית המקדש הראשון, וזאת מאוד חשוב לדעת, עמד על תילו כ-400 שנה. עם זאת, לצערנו כי רב, נבוכדנצר מלך בבל החריב בשנת ג‘של“ח (422- לפנה“ס למניינם) את בית המקדש. בעניין זה צריך לומר שעל פי מסורת ישראל כל מה שקורה הוא מהקב“ה, ולכן במבט עמוק יותר – נבוכדנצר היה בסך הכך שליח של הקב“ה בהחרבת הבית. כלומר, הקב“ה החליט שבית המקדש יחרב, ומלך בבל היה רק השליח שמונה למען המשימה הזו (ועם זאת, יש להוסיף, מלך בבל עשה זאת מתוך רצונו החופשי, ולכן נענש על כך. והדברים ארוכים, ואין זה המקום להרחיב בהם).

לאחר שהרחבנו מעט על בית המקדש, שלטובת עבודת ה‘ שהייתה מתקיימת בו היה נאסף הסכום אשר נתרם במסגרת חיוב נתינת מחצית השקל, כעת נדבר על דברים נוספים שקשורים לעניין מחצית השקל. מחצית השקל, כלומר הסכום אותו היו תורמים פעם בשנה לבית המקדש, היה מיועד עבור הדברים הכלליים שהיו בבית המקדש.

בעבודת ה‘ שהתבטאה בבית המקדש היו שני אופנים בהקשר זה – עניינים פרטיים ועניינים כלליים. למשל, אדם שהביא קורבן חטאת בעקבות חטא שחטא, נחשב לעניין פרטי. עם זאת, בבית המקדש גם היו הרבה ענייני כלליים, וביניהם – קורבנות התמיד, קורבנות הציבור, מוספים, נסכים, מנחת העומר, שתי הלחם, לחם הפנים, קטורת הסמים, ועוד.

את מחצית השקל, זאת יש לדעת, היו אוספים לקראת ראש חודש ניסן. לפי מניין התורה, החודש הראשון בלוח השנה העברי הוא חודש ניסן, וגם לגבי עניין זה, של מחצית השקל, השנה מתחילה בו ולא בתשרי. בראש חודש אדר, בימי קדם, בית הדין היה שולח שליחים לכל תפוצות ישראל כדי להודיע שזו העת לנתינת מחצית השקל. חכמים רצו שאנשים ישמעו על עניין מחצית השקל כחודש ימים לפני שהם צריכים לתת את הכסף, כדי שיהיה להם מספיק זמן לאסוף אותו וכו‘, ולכן שלחו את השליחים בראש חודש אדר. עם זאת, בט“ו באדר כבר היו מציבים אנשים שתפקידם לגבות את הכסף ברחבי ישראל, וכך הכסף נאסף – עד ראש חודש ניסן.

המקור בתורה לעניין מחצית השקל מופיע בספר שמות, פרשת כי תשא, פרק ל‘, פסוק י“ג: “זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה‘”. עוד בעניין הנאמר בתורה לגבי מחצית השקל, יש לדעת שהגיל שממנו והלאה מתחייבים בנתינת מחצית השקל הוא 20.

עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שלגבי החיוב בנתינת מחצית השקל מובא בגמרא שמגיל 20 ומעלה אדם מחויב לתת – ואם לא יתן ממשכנים את נכסיו, מגיל 13 עד 20 חייב לתת – אבל לא ממשכנים את נכסיו אם לא נתן, ומתחת לגיל 13 לא חייב כלל. עוד בעניין חיוב נתינת מחצית השקל, כדאי וחשוב לדעת שחובה זו חלה על הגברים, ואילו נשים פטורות ממנה. לגבי חובתם של הכהנים בנתינת מחצית השקל הייתה מחלוקת בין החכמים, אך הלכה למעשה לא גבו מהכהנים את מחצית השקל.

דבר נוסף שחשוב וכדאי לדעת לגבי מחצית השקל הוא הסכום אותו היה נהוג לתת. סכום ומשקל מחצית השקל בזמן המשכן היה 160 שעורות כסף. לאחר שבית המקדש נבנה, חכמים הוסיפו 20% למשקל זה, והחליטו שמעתה ואילך משקל מחצית השקל יהיה 192 שעורות כסף.

שעורות כסף היו מידה שבימי קדם מדדו בה את משקלה של מתכת הכסף, אשר גם בימינו נחשבת יקרה יחסית. עוד לגבי ההבדלים בין תקופת המשכן לתקופת המקדש בעניין מחצית השקל, כדאי וחשוב לדעת שבזמן המשכן, השקל – המטבע של כלל ישראל – היה נקרא שקל, ואילו בזמן המקדש היה נקרא הוא סלע. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נותנים לטובת מחצית השקל חצי סלע, שבתקופה זו היה נקרא ‘שקל‘.

לאחר שדיברנו על נתינת מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים, כעת נדבר על נתינת זכר למחצית השקל, מנהג אותו אנו מקיימים כיום. מספר פוסקים כתבו על נתינת זכר למחצית השקל, וביניהם הרמ“א והמרדכי. ישנן כמה סיבות לעניין זה של נתינת זכר למחצית השקל בימינו, וביניהן – זכירת נתינת מחצית השקל שהייתה מתקיימת בבית המקדש, העצמת החסד והעזרה ההדדית בעם ישראל, ועוד.

כיום אנו נוהגים לתת את זכר למחצית השקל יום לפני פורים, ובימינו יש הנוהגים שגם נשים נותנות. לגבי הסכום אותו יש לתת כיום לטובת זכר למחצית השקל יש כמה דעות ומנהגים – יש הנוהגים לתת חצי מערך המטבע הנפוץ במדינה, ואם כך – הנוהגים באופן הזה יתנו בישראל חצי שקל. השקל הוא המטבע הנפוץ כיום בישראל, וגם המטבע הרשמי של מדינת ישראל, ולכן הנוהגים לפי השיטה הזו יתנו חצי שקל.

דעה נוספת בעניין זה סוברת כי יש לתת לטובת זכר למחצית השקל שלושה חצאים של המטבע הנפוץ במדינה, מכיוון שבפרשיית מחצית השקל נכתבה המילה ‘תרומה‘ שלוש פעמים. אם כן, הנוהגים לפי שיטה זו, יתנו שלושה חצאי שקלים. דעה נוספת בעניין זה סוברת כי יש לתת לטובת זכר למחצית השקל את שוויו המוערך של חצי השקל התנ“כי – 192 שעורים כסף צרוף. כיום מקובל לחשוב ששעורה אחת הנה 0.05 גרם כסף, ואת משקל זה יש כאמור להכפיל ב-192. את הסכום המוחלט של שיטה זו אין אנו יכולים לומר, מכיוון שבכל שנה מחירה של מתכת הכסף יכול להשתנות.

כיום, בזמן שאין בית המקדש קיים, את הכסף אותו תורמים זכר למחצית השקל נוהגים לתת לעניים ולנזקקים. עם זאת, אין לכלול את התרומה הזו כחלק ממעשר הכספים, אותו יש לתת בנפרד. לסיום מאמרנו זה נאמר שלדעתם של מספר רבנים חשובים יש עניין מיוחד לתת בימינו אנו את הסכום אותו אנו נותנים זכר למחצית השקל לארגונים השונים העוסקים בבית המקדש, כליו, המאמצים לבניינו, וכיוצא בזה, ועל ידי כך, בסיעתא דשמיא, להחיש את גאולתנו הקרובה ואת בניין בית מקדשנו ברחמים, במהרה בימינו, אמן.