ממזר

תקציר:

ממזר וממזרת הם איש או אישה מעם ישראל שנולדו כתוצאה מיחסי אישות האסורים משום גילוי עריות חמור, מיחסי אישות שיש עליהם עונש כרת, ובתוך כך ובמיוחד מיחסי אישות בין אישה נשואה לאדם שאיננו בעלה. בנוסף לזאת, ממזר הנו אדם שנולד ליחסי אישות האסורים משום גילוי עריות, ובכללם יחסי אישות בין בני משפחה מדרגה קרובה, המופיעים בפרשת ‘אחרי מות’, בספר ויקרא.

הדבר העיקרי אשר בו ממזר מובדל מכל שאר ישראל הוא שאינו יכול להתחתן עם מה שנקרא בשפה ההלכתית ‘בת ישראל’. אם בכל אופן עשה כן, קידושיו תופסים ותידרש נתינת גט לביטול הנישואין. בנוסף לכך, במקרה זה ילדיו של הממזר יהיו ממזרים, וכך גם ילדיהם – עד סוף כל הדורות.

 

הרחבה:

ממזר וממזרת הם איש או אישה מעם ישראל שנולדו כתוצאה מיחסי אישות האסורים משום גילוי עריות חמור, מיחסי אישות שיש עליהם עונש כרת, ובתוך כך ובמיוחד מיחסי אישות בין אישה נשואה לאדם שאיננו בעלה. בנוסף לזאת, ממזר הנו אדם שנולד ליחסי אישות האסורים משום גילוי עריות, ובכללם יחסי אישות בין בני משפחה מדרגה קרובה, המופיעים בפרשת ‘אחרי מות’, בספר ויקרא. הארה כללית – במאמר זה נכתוב ממזר בלשון זכר, אך בכל פעם שנעשה זאת, אלא אם כן נציין אחרת, הכוונה היא גם לממזר וגם לממזרת. בעניין זה נאמר שככלל גם מבחינה הלכתית אין הבדלים בין ממזר לממזרת.

אם כן, עוד בעניין הממזרות, כדאי גם לדעת שלפי דעתו של רבי מאיר – שהיה תנא חשוב אך דעתו בעניין לא נפסקה להלכה, גם אדם שאימו יהודייה ואביו אינו יהודי – נחשב ממזר. אכן דעתו של רבי מאיר לא נפסקה להלכה, אך בכל זאת חשוב להכירה. בנוסף לכך, רבי עקיבא סבר שמי שנולד כתוצאה מיחסי אישות שיש בהם לאו שאין בו כרת – גם נקרא ממזר.

בעניין זה של ממזרות וכרת ישנו מקרה אחד יוצא דופן והוא המקרה אשר בו אדם נולד כתוצאה מיחסי אישות שהתקיימו בשעה שהאישה הייתה נידה ולכן הזיווג היה אסור. הלכות נידה מורכבות ומסועפות הן ולא נרחיב עליהן במסגרת מאמר  זה, רק נאמר שמרגע שראתה האישה דם נידה (מה שנקרא היום ‘מחזור’) המגע בינה ובין בעלה אסור, ולכן ממילא הזיווג ביניהם אסור. על פי תורת ישראל גם על דין זה יש עונש כרת והוא נחשב לאחד ממקרי העריות אך מכיוון שהיחסים מותרים באופן כללי בין אותם בני זוג ורק אסורים בזמן מסוים זה של הנידה – אדם שנולד כתוצאה מיחסים אלה לא יחשב ממזר.

אמנם בחמשת חומשי התורה לא מבואר מיהו ממזר, ואת זאת חז”ל למדונו, אך הממזר בהחלט מוזכר באחד מחמשת חומשי התורה, ספר דברים, פרק כ”ג, פסוק ג’: “לא יבוא ממזר בקהל ה’, גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'”. לגבי משמעותו הפנימית של השם ממזר ישנן כמה דעות. יש הטוענים שהוא מעין הלחם של הביטוי ‘מעם זר’, ויש הטוענים שהוא מעין הלחם של הביטויים: ‘ממעי זר’, ‘מוזר מאחיו’, או ‘מום זר’.

עד כה הסברנו מיהו ממזר, וכעת נדבר מעט על המשמעויות של ממזרותו. הדבר העיקרי אשר בו ממזר מובדל מכל שאר ישראל הוא שאינו יכול להתחתן עם מה שנקרא בשפה ההלכתית ‘בת ישראל’, כלומר יהודייה “רגילה”. אם בכל אופן עשה כן, קידושיו תופסים ותידרש נתינת גט לביטול הנישואין. בנוסף לכך, במקרה זה ילדיו של הממזר יהיו ממזרים, וכך גם ילדיהם – עד סוף כל הדורות.

כפי שאמרנו לעיל, ממזר לא יכול להתחתן עם מי שמוגדרת בהלכה כ’בת ישראל’, אבל יכול הוא להתחתן עם גיורת, שפחה או ממזרת. המקרה היחיד בו ילדיו של ממזר לא יהיו ממזרים כמותו הוא המקרה אשר בו הממזר יתחתן עם שפחה, כלומר גויה שלא מתגיירת גיור מלא אלא עוברת תהליך גיור מסוים, גיור לשם עבדות, מה שלמעשה מביא אותה לדרגת ‘שפחה’. ילדיהם של הממזר והשפחה מוגדרים ‘עבדים’, ולכן אינם ממזרים. לאחר חלוף הזמן, כאשר נותנים לאם וילדיה גט שחרור מעבדותם – הם הופכים להיות יהודים כשרים. בעניין זה חשוב לדעת שפתרון זה אינו נוהג בימינו, מכמה סיבות, וביניהן שכיום אין מציאות תורתית של עבדים ושפחות, אך יש הטוענים שיש להחזיר את האפשרות של פתרון זה גם לדורנו.

לאחר שדיברנו על הפתרון הנ”ל, נדבר כעת על עניינים שונים הקשורים לממזר. בנו של ממזר שנולד לאם שאינה יהודייה יכול להתגייר ולהיחשב ליהודי מן המניין, ולא לממזר. הזיווג הנ”ל בין ממזר לגויה אסור על פי תורת ישראל, אבל אם כבר נעשה ונולד ממנו ילד – הוא יכול להתגייר ולא יחשב ממזר. לעומת זאת, אם נולד ילד כתוצאה של זיווג בין גוי וממזרת הילד יחשב יהודי וממזר. כפי שאמרנו לעיל, ממזר יכול להתחתן עם גיורת, אך אם יביאו ילדים לעולם – ילדיהם יהיו ממזרים. מי שנולד כתוצאה של יחסי אישות בין גויים, במקרים שבהם יביאו לידי כך שהילד יחשב ממזר, יכול להתגייר ולא יחשב ממזר.

וכעת לעניין נוסף בעניין ממזרות – יש בין חכמי ישראל פוסקי ההלכה שטענו שהקראים הנם ספק ממזרים משום שהקידושים שלהם תופסים וקיימים אבל הגירושין שהם עורכים אינם תופסים ואינם קיימים. הקראים הנם קבוצה קטנה שמאמינה בתורה שבכתב אך אינה מאמינה בתורה שבעל פה. לעומת זאת, ולמרות דעתם של הפוסקים הנ”ל, בזכות כמה פסקים וביניהם פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים כספק ממזרים. לכן, בזכות כך, קראי שיקבל על עצמו את התורה שבעל פה, ובמילים אחרות – את ההלכה, יוכל להתחתן כרגיל בעם ישראל. גם בעניין זה אין חילוק בין קראי לקראית, כפי שאמרנו לעיל לגבי ממזר.

אחת הסוגיות הסבוכות בעניינם של ממזרים היא סוגיית ההפריה המלאכותית, ונעסוק בה בקצרה כעת. אם כן, סוגיה זו נחלקת לשתי סוגיות משנה. סוגיה אחת עוסקת במקרה שבו אישה יהודייה נשואה ילדה ילד בעזרת תרומת זרע של אדם יהודי שאינו בעלה, וסוגיה שנייה עוסקת במקרה שבו אישה יהודייה ילדה ילד בעזרת תרומת זרע שקיבלה מממזר.

על פי פסיקתם של מספר רבנים חשובים וביניהם הרב עובדיה יוסף והרב משה פיינשטיין, ילד שנולד מהפריה מלאכותית שנעשתה לאישה יהודייה נשואה אשר קיבלה תרומת זרע מיהודי שאינו בעלה – לא יחשב לממזר. בעניין זה הרב פיינשטיין אף סובר יותר מכך – ילד שנולד להורה ממזר, אך בא לעולם על ידי הפריה מלאכותית ולא ביחסי אישות רגילים – לא יחשב ממזר. על המקרה השני אשר הרחבנו עליו בקצרה כעת, לא נעסוק במסגרת מאמר זה.

לאחר שדיברנו על כל זאת, כעת נדבר על נישואי ממזרים במדינת ישראל. נישואיו של הציבור היהודי במדינת ישראל נוהגים לפי ההלכה, ולכן במדינת ישראל ממזר לא יכול להתחתן עם ‘בת ישראל’, אך כפי שאמרנו יכול להתחתן עם ממזרת וגיורת (כפי שאמרנו לעיל – כיום לא קיימת האפשרות השלישית – להתחתן עם שפחה). לצורך העניין הזה, ולמען קיום הנישואין בישראל על פי ההלכה, ישנן ברבנות הראשית רשימות מסודרות שבהם מופיעים שמותיהם של הממזרים, של ה’ספק ממזרים’, ושל קבוצת האנשים המכונה ‘טעוני בירור’ בעניין זה, כלומר אנשים שיש לבדוק ולחקור האם הם ממזרים.

לגבי כמויות ומספרים, ניתן לומר שכיום יש כמה מאות ממזרים הרשומים ברשימות הרבנות הראשית. לצד זאת, יש הטוענים שמספר הממזרים בפועל גדול בהרבה ומגיע לאלפי אנשים, אך יש רבים הבוחרים שלא לברר את העניין שמא תתגלה תוצאה שתהא בעייתית עבורם.

עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שאם ממזר יתחתן בנישואים אזרחיים במדינה שאיננה ישראל, הוא יוכל להירשם לאחר מכן במדינת ישראל כנשוי לכל דבר ועניין, כשם שמי שמתחתן בחוץ לארץ בנישואים אזרחיים יכול להירשם לאחר מכן במדינת ישראל כנשוי.

בעניין זה של נישואי ממזרים ישנה סוגיה סבוכה נוספת, אשר לא נרחיב אודותיה  כעת, אך נעסוק בה בקצרה. יש כלל הלכתי שאומר: ‘משפחה שנטמעה נטמעה’, ובזכות אחת מהשלכותיו אם מגלים על אדם נשוי ואב לילדים שהוא ממזר – אין לחשוף זאת, ויש לאפשר לדברים להתנהל כסדרם. קביעה זו לא נכונה בכל המקרים, ולגבי כל מקרה צריך להתייעץ עם פוסק הלכה מוסמך ומומחה, אך כלל זה נכון לגבי רוב המקרים.

כפי שאמרנו לעיל, ועניין זה גם קשור כמובן למה שכתבנו בפסקה האחרונה העוסקת בכלל ההלכתי: ‘משפחה שנטמעה נטמעה’, ממזר איננו עניין פשוט בעם ישראל. הגעתו לעולם של ילד ממזר היא עניין שתורת ישראל מנסה להימנע ממנו ככל הניתן. לכן, מסיבה זו בדיוק, תיקנו חכמים מספר תקנות שעניינן להמעיט ככל האפשר את מספר הממזרים בעם ישראל.

בעניין זה ניתן לציין למשל את קביעתם של חכמים לגבי כך שככלל לא מאמינים לאישה שאומרת שבנה ממזר. הכלל ההלכתי אומר ש’רוב בעילות אחר הבעל’, כלומר – רוב הפעמים שאישה מקיימת יחסי אישות זה עם בעלה, ולכן גם אם יש ספק שקיימה היא יחסי אישות עם גבר אחר – סוברים שבעלה הוא אביו של הילד. יש מקרה חריג בעניין זה, והוא במקרה שיודעים בבירור שהאישה שטוענת שבנה ממזר היא פרוצה ומופקרת ביותר – אזי קובעים שהילד ממזר.

לגבי הסוגיה הזו כדאי וחשוב לדעת שעל פי ההלכה – במקרה שבו הגבר אומר שהילד ממזר – כלומר שהילד לא שלו – נוטים להאמין לו, אך רק אם אמר זאת בתחילת ההיריון או מיד לאחר לידת התינוק. אם הגבר אומר זאת לאחר הזמנים שציינו כעת לא מאמינים לו, מכיוון שחושדים שאולי מנסה הוא לחמוק מאחריותו כלפי הילד, המתבטאת בכמה וכמה אופנים שאינם פשוטים.

עוד בעניין סוגיה זו יש לדעת שבתי המשפט בישראל קבעו בעבר שלטובת בירור אבהות אין לבצע בדיקת רקמות, כלומר בדיקת אבהות, במקרה אשר הבדיקה עלולה להביא לידי כך שהילד יחשב לממזר. בעניין זה ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם הרצון לזהות את האב גובר על החשש לממזרות ובית המשפט דורש שתיערך בדיקת אבהות.

בעניין זה חוקקה כנסת ישראל בשנת 2008 תיקון לחוק המידע הגנטי, אשר בו הוחלט שאין לקיין בדיקת רקמות לילדים במקרה של ספק ממזרות, אלא אם כן מדובר בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או סכנה לנכות חמורה בלתי הפיכה. במקרים כאלה, אם יש חשש לממזרות על בית המשפט לפנות לרבנות הראשית, ונשיא בית הדין הגדול – שהוא למעשה הרב הראשי – צריך לתת את חוות דעתו בנושא לגבי קיום הבדיקה נוכח החשש מממזרות במקרה המדובר.

עוד נציין לגבי ממזר שבשפה העברית המדוברת כיום המונח ‘ממזר’ משמש גם ככינוי לאדם ממולח / פיקח / לא הגון ולא ישר. ישנו קשר מסוים בין שמם של שני המובנים של המושג ‘ממזר’ אותם ציינו, אך לא נעסוק בכך במסגרת מאמר זה. כמובן שאין בכוונתנו לומר שיש קשר בין אדם הנחשב ממזר מבחינה הלכתית לממזר מבחינת המושג הנפוץ, אך רצוננו לומר שכינוי זה לאדם ממולח / לא ישר, כפי שציינו לעיל, הגיע כתוצאה מכוונתו המקורית של המושג ממזר, במובן ההלכתי של המילה.

נחתום את מאמרנו זה בתפילה לבורא עולם למען כך שכל ישראל יהיו כשרים וישרים תמיד, שלא נחטא לעולם, שכל המשפחות בעם ישראל יפרחו ויחיו חיים טובים, שכל הרווקים ימצאו את זיווגם בשמחה, בקדושה ובמהרה, שכל הנשואים יצליחו לראות פרי בטן בקלות ובנעימות, שכל המשפחות יצליחו בחינוך ילדיהם בדרך התורה והישר, שכל עם ישראל ישכון לעד לבטח, ויחיש הקב”ה את גאולתנו השלמה בחן, בחסד וברחמים. אמן.