מאת אבנר שאקי
תקציר:
מסכת אבות היא אחת ממסכתות המשנה, הידועה גם בשמה הנוסף: ‘פרקי אבות’. מסכת אבות הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין, והיא מיוחדת במספר דברים וביניהם שבניגוד לכך שכל שאר המשניות עוסקות בדינים והלכות – ואילו מסכת אבות עוסקת במידות נכונות, דרכי חיים טובות, דברי מוסר ועצות מעולות לחיים הגונים ומאושרים. בתחילה הכילה מסכת אבות חמישה פרקים, אך במרוצת השנים התווספו אליה מספר קטעים שאוגדו לפרק אחד ולכן כיום מכילה היא שישה פרקים. הפרק השישי, שהתווסף מאוחר יותר, נקרא ‘קניין תורה’.
עוד בעניין לימודה וקריאתה של מסכת אבות כדאי וחשוב לדעת שבני עדות המזרח נוהגים לקוראה בבתי הכנסת – לפני או אחרי תפילת מנחה של שבת – בכל אחת משבתות ספירת העומר, כלומר השבתות המתקיימות בין פסח לשבועות – סך הכל במשך שש שבתות – כמניין ששת פרקי המסכת. לעומת זאת, חלק מהקהילות האשכנזים נוהגים לקרוא את מסכת אבות בשבתות הקיץ, כלומר מפסח עד ראש השנה, לפני או אחרי תפילת מנחה של שבת.
הרחבה:
מסכת אבות היא אחת ממסכתות המשנה, הידועה גם בשמה הנוסף: ‘פרקי אבות’. מסכת אבות הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין, והיא מיוחדת במספר דברים וביניהם שבניגוד לכך שכל שאר המשניות עוסקות בדינים והלכות – ואילו מסכת אבות עוסקת במידות נכונות, דרכי חיים טובות, דברי מוסר ועצות מעולות לחיים הגונים ומאושרים. בתחילה הכילה מסכת אבות חמישה פרקים, אך במרוצת השנים התווספו אליה מספר קטעים שאוגדו לפרק אחד ולכן כיום מכילה היא שישה פרקים. הפרק השישי, שהתווסף מאוחר יותר, נקרא ‘קניין תורה’.
ישנן כמה סיבות שבזכותן זכתה מסכת אבות להיקרא בשם זה, וכעת נביא כמה מהן: הסיבה הראשונה אותה נזכיר היא שהדברים שנאמרים במסכת אבות הם אבות למצוות, כלומר עקרונות בסיסיים להתנהגות נאותה ולקיום המצוות, בבחינת ‘דרך ארץ קדמה לתורה’. טעם נוסף המיוחס לרש”י מדבר על כך שבמסכת אבות הובאו דברי אבות, כלומר חלק נכבד מראשי וחשובי עם ישראל. בנוסף לכך, הגר”א אומר שמסכת אבות זכתה לשם זה מכיוון שהדברים שנאמרו במסכת זו מיוסדים על דברי התורה שבכתב, שהיא בחינת אב, כלומר שורשי וראשונה, ואכן הגר”א מוכיח בכתביו שהדברים הנאמרים במסכת אבות מיוסדים על דברי התורה שבכתב – ולצורך כך מביא הוא מקורות רבים לעניין זה.
אם כן, כפי שאמרנו לעיל, מסכת אבות הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין, ועל עניין זה נרחיב מעט כעת. אחד מחיבוריו הידועים של הרמב”ם – רבי משה בן מימון, אחד מגדולי הדורות שקמו לעם ישראל – הוא פירושו למשנה. לפירוש זה כתב הרמב”ם הקדמה ובמסגרתה הסביר מדוע מסכת אבות נמצאת דווקא בסדר נזיקין העוסק בדיני משפט, ממונות וכיוצא בזה. כפי שנרחיב בהמשך, בתחילת מסכת אבות נפתחת במילים הללו: “משה קיבל תורה מסיני’.
אם כן, אחד הטעמים שנתן הרמב”ם לעניין הופעתה של מסכת אבות בסדר נזיקין הוא שישנה חשיבות בכך שעם ישראל ידע ויזכור שסמכות הדיינים היא מה’, ושלא יזלזלו חלילה בדבריהם ובפסיקותיהם. שעם ישראל ידע ויזכור שמשה קיבל תורה מסיני – וכך עברה היא מדור לדור, והדיינים ממשיכים אותה. שהם למעשה שליחים של הקב”ה, כפי שכתוב בספר דברים, פרק א’, פס’ י”ז: “כי המשפט לאלוהים הוא”. עוד בעניין זה נאמר שטעם נוסף שהרמב”ם מזכיר ביחס לכך שמסכת אבות נמצאת בסדר נזיקין הוא שבזכות כך הדיינים ידעו שעליהם לנהוג כראוי, להיות בעלי מידות טובות. כפי שאמרנו, במסכת אבות ישנן המון הדרכות לחיים ישרים ומתוקנים, ובזכות הופעתה של מסכת אבות בסדר נזיקין, העוסק כאמור בענייני ממונות וכיוצא בזה, הדיינים יראו זאת ובעזרת ה’ יהיו אנשים טובים והגונים, וכמובן גם ידונו את עם ישראל בצדק ויושר.
למסכת אבות מאפיינים רבים, וכתוצאה מאחד מהם אשר הזכרנו לעיל – שאין היא עוסקת בדינים והלכות – אין אודותיה מסכתות בגמרא, הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי, בניגוד למסכתות משנה רבות אשר זכו לפירוש והרחבה בגמרא. יחד עם זאת כדאי וחשוב לדעת שהחיבור התורני ‘אבות דרבי נתן’ מיוסד על מסכת אבות, והוא משמש למעשה כמעין הרחבה שלה. בתוך כך גם כדאי וחשוב לדעת שבמהלך השנים חוברו פירושים רבים על מסכת אבות, אשר אינם משמשים כתחליף לגמרא – אך בהחלט מוסיפים עליה דברים חשובים שמפרשים ומבארים אותה.
מכיוון שאנו עוסקים במאמר זה במסכת אבות, שכאמור שייכת למשנה, אנו רואים לנכון להרחיב במאמר זה כעת אודות המשנה. אם כן, המשנה הנה החלק הראשון מבחינה כרונולוגית של התורה שבעל פה, המהווה המשך ישיר של התנ”ך – התורה שבכתב, ומסיבה זו, בין היתר, היא נחשבת חלק עיקרי וחשוב ביותר בתורת ישראל. המשנה, אם כן, למעשה משמשת כפירוש והרחבה של חמשת חומשי התורה, והגמרא, הן התלמוד הבללי והן התלמוד הירושלמי, משמשים כפירוש והרחבה של המשנה.
בחמשת חומשי התורה שלנו – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים – יש לא מעט עניינים שיש להרחיב לגביהם, ואכן רבים מהם מופיעים ונידונים באריכות במשנה, וכמו כן בתלמוד הבבלי – המשמש כאמור כפירוש והרחבה של המשנה. מפאת חשיבותן של ששת חלקי המשנה, המכונות מסכתות, הפכו הן לאחת מאבני היסוד החשובות ביותר בארון הספרים היהודי, והן נלמדות שוב ושוב בקרב לומדי התורה ברחבי העולם היהודי כולו.
בחמשת חומשי התורה מופיעות תרי”ג (613) המצוות, ומעבר לכך – לא מעט סיפורים ופרטים נוספים מופיעים בתורה שבכתב, וכאמור – תפקידה העיקרי של המשנה היא להרחיב ולבאר את דברי התורה שבכתב. חמשת חומשי התורה, הנביאים והכתובים – נקראים ‘תורה שבכתב’, ואילו המשנה, הגמרא, וכל מה שבא אחריהן, נקראים ‘תורה שבעל פה’.
המשנה, וזאת כדאי לדעת, מכילה את דברי התורה שאמרו התנאים. חכמי המשנה מכונים ‘תנאים’, והם למעשה חכמי ישראל שפעלו מתחילת תקופת אנשי הכנסת הגדולה ועד לחתימת המשנה, כלומר בערך מתחילת המאה ה-1 לספירה ועד סוף המאה ה-2.
חכמי ישראל שפעלו לאחר חתימת המשנה נקראו אמוראים, ודבריהם מופיעים בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, המכונים גם בשם ‘גמרא’, שהיא למעשה פירוש והרחבה של המשנה. חכמי ישראל שפעלו לאחר האמוראים כונו סבוראים, והם אלו שערכו את התלמוד הבבלי, והם הם למעשה ממשיכיהם של האמוראים, כאמור – חכמי התלמוד. תקופת הסבוראים נמשכה כמאתיים שנה, ולאחריה החלה תקופת הגאונים.
עוד לגבי המשנה כדאי וחשוב לדעת שכתבי המשנה מחולקים לשישה סדרים, אשר זכו לראשי התיבות: ‘זמ”ן נק”ט’. ראשי התיבות הללו כוללים בתוכם את שמות ששת סדרי המשנה: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, וטהרות. בששת סדרי המשנה, כפי שהם מודפסים כיום, יש 525 פרקים ו-4,192 משניות.
לשון המשנה, על פי רוב, הנה תמציתית ביותר. ישנם מקורות תורניים שבהם יש הרחבות, פלפולים, דיונים ארוכים, כמו הגמרא למשל, אך במשנה כמעט ואין מקום לכל אלה. כותבי ועורכי המשנה יצרו אותה באופן כזה שתהא היא קלה לזכירה ושינון, כלומר מדויקת ותמציתית. במקרים רבים מובאות במשנה דעותיהם השונות של התנאים אשר דנו בסוגיות ההלכתיות השונות. עוד בעניין כתיבת הדעות השונות במשנה כדאי וחשוב לדעת שברוב הפעמים המשנה אינה מפרטת את הטעמים לפסיקת ההלכה, כלומר את הסיבות שהובילו למסקנה הסופית לגבי האם דבר הוא טמא או טהור, האם מותר לעשות משהו או דווקא אסור לעשותו, וכיוצא בזה.
אם כן, לאחר שהרחבנו מעט בפסקאות האחרונות אודות המשנה בכללותה, נשוב כעת לדבר על מסכת אבות באופן ממוקד יותר. במסכת אבות ישנם המון קטעים מוכרים ואהובים אשר זוכים להיזכר ולהילמד במקרים רבים על ידי אנשים, ואחד מהקטעים הללו הוא הקטע אשר פותח את המסכת: “משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה”.
מאפיין נוסף של מסכת אבות אשר כדאי להכירו הוא שבנויה היא מאמירות קצרות שנאמרו על ידי החכמים השונים המופיעים במסכת. עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שלימדונו חכמים שהמשפטים המופיעים במסכת אבות אותם אמרו החכמים אשר שמם מוזכר במסכת – היו מעין ה’מוטו’ של חייהם. המשפטים שביטאו את חייהם, את תורתם והדרכתם לעם ישראל. לגבי סדר הופעת החכמים המצוטטים במסכת הוא ניתן לומר שעל פי רוב מדובר בסדר כרונולוגי, כלומר לפי סדר שנות חייהם – מאנשי כנסת הגדולה אשר פותחים את המסכת – דרך תקופת הזוגות – ועד תחילת תקופת הנשיאים. במסכת אבות מופיעים המון משפטים מעוררי השראה אשר השפיעו רבות בעולם, ורבים מהם אף זכו לפרסום והכרה רבה, וביניהם: “סייג לחוכמה שתיקה”, “אמור מעט ועשה הרבה”, “אם אין אני לי מי לי” ועוד.
כעת, לאחר שהרחבנו אודות ענייניה השונים של מסכת אבות, נדבר מעט על ששת הפרקים שמרכיבים אותה. הפרק הראשון של מסכת אבות נפתח כאמור במילים ‘משה קיבל תורה מסיני’, והוא מכיל שמונה עשרה משניות. כפי שאמרנו לעיל בפרק זה מודגשת קבלת התורה מה’ על ידי משה בהר סיני – והעברתה מדור לדור. הפרק השני של מסכת אבות מתחיל במילים ‘רבי אומר’, מכיל שש עשרה משניות, ורובו עוסק בדברי הלל הזקן, תלמידו רבן יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. בתוך כל זאת, מסופר בפרק זה על תכונותיהם השונות של תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומעלותיהם הרבות.
הפרק השלישי של מסכת אבות מתחיל במילים ‘עקביא בן מהללאל אומר’, העוסקות בדברים שאדם יכול להיזכר בהם וכך ינצל מן החטא, ואף הוא מכיל שמונה עשרה משניות. הפרק הרביעי של מסכת אבות נפתח במילים ‘בן זומא אומר’, בקטע המציב מספר שאלות וביניהן ‘איזהו חכם’ ו’איזהו גיבור’, והפרק מכיל עשרים ושתיים משניות. הפרק החמישי של המסכת מכיל עשרים ושלוש משניות ונפתח במילים ‘בעשרה מאמרות נברא העולם’, בקטע העוסק בבריאת העולם וסודותיו הנעלמים. בהמשך הפרק נכתב על השתלשלות הדורות מימי בריאת העולם עד אברהם אבינו, ולאחר מכן מדברים חכמים על יציאת מצרים ומאורעות בני ישראל במדבר, הניסים שנעשו בבית המקדש, הדברים שנבראו בבין השמשות, אסונות שונים והסיבות האפשריות לבואם.
הפרק השישי של מסכת אבות מכיל אחת עשרה ברייתות (משניות חיצוניות, כלומר משניות שלא הוכנסו למשנה על ידי רבי יהודה הנשיא עורך המשנה), ונפתח במילים ‘רבי מאיר אומר’, בקטע אשר מדבר על הדברים הטובים והרבים להם זוכה מי שלומד תורה לשמה (מושג חשוב ביותר בתורת ישראל, אך אין זה המקום להרחיב אודותיו במאמר זה). כפי שאמרנו לעיל, פרק זה, הנקרא גם ‘קניין תורה’, לא היה קיים בעריכתו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, והוא התווסף לאחר מכן. לשמו ‘קניין תורה’ זכה פרק זה משום שמבוארות מספר דרכים אשר בהן ניתן ‘לקנות תורה’, כלומר ללמוד אותה באופן אמיתי ומדויק כך שתיהפך לחלק מהותי מאישיותו של האדם הלומד אותה. פרק זה צורף למסכת אבות כתוצאה של מגוון סיבות וביניהן למען כך שיהיו במסכת אבות שישה פרקים – וכך יוכלו ישראל לקרוא אותם בששת השבתות שבין פסח לשבועות. סיבה נוספת לעניין זה היא בזכות כך יסמכו ישראל את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה, שהוא כידוע חג שבועות.
עניין נוסף אותו כדאי לדעת אודות מסכת אבות הוא שכמו שאר המסכתות – גם היא כתובה בשפה העברית, אך בעניין זה יש שלושה חריגים. שלוש אמרות שנאמרו בארמית, על ידי הלל הזקן, בן בג בג ובן הא הא. ואפרופו ארמית, נציין שעל מסכת אבות נאמרו במרוצת השנים שבחים רבים, ואחד מהם נזכיר כאן כעת. רבא, שהיה אמורא חשוב, אמר בזמנו על מסכת אבות: “האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות”, ובתרגום לעברית: ‘מי שרוצה להיות חסיד – שיקיים את הדברים שנאמרו במסכת אבות’. אם כן, כפי הנאמר לעיל, מסכת אבות זכתה לשבחים רבים, גם מפי גדולי ישראל וגם מפי עמך בית ישראל, ועד ימינו אנו אנשים רבים מעם ישראל לומדים אותה שוב ושוב, מתקרבים בזכותה לה’ יתברך ומשתפרים ומתעלים יותר ויותר.
עוד בעניין לימודה וקריאתה של מסכת אבות כדאי וחשוב לדעת שבני עדות המזרח נוהגים לקוראה בבתי הכנסת – לפני או אחרי תפילת מנחה של שבת – בכל אחת משבתות ספירת העומר, כלומר השבתות המתקיימות בין פסח לשבועות – סך הכל במשך שש שבתות – כמניין ששת פרקי המסכת. לעומת זאת, חלק מהקהילות האשכנזים נוהגים לקרוא את מסכת אבות בשבתות הקיץ, כלומר מפסח עד ראש השנה, לפני או אחרי תפילת מנחה של שבת.
עוד בעניין קריאתה ולימודה של מסכת אבות נאמר שנהוג לומר לפני כל קריאה ולימוד של אחד מפרקי המסכת את הקטע המפורסם: “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ‘ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר'”. יחד עם זאת, לאחר שמסיימים את קריאת ולימוד הפרק נוהגים לומר את הקטע המפורסם: “רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה’ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר”. בעניין זה חשוב לומר שאת הקטעים הללו קוראים לפני ואחרי לימוד וקריאה של פרק על מנת להבהיר שלכל אחד בישראל יש חלק בתורה, וכל אחד מישראל יכול לקיימה ולחיות לפיה.
לקראת סיום מאמרנו נציין שכפי שאמרנו לעיל מסכת אבות הינה מסכת מאוד אהובה וחשובה, ומשום כך, בין היתר, נכתבו עליה מעל מאתיים פירושים – אותם כתבו רבנים גדולים וחשובים, וביניהם הרמב”ם, רבינו יונה, הבן איש חי, הרב חרל”פ, הרבי מלובביץ’, הרב פנחס קהתי – זכר צדיקים לברכה, והרב חיים דרוקמן – שיבדל לחיים טובים וארוכים אמן.
נחתום את מאמרנו אודות מסכת אבות בתפילה לבורא עולמים למען כך שיזכה אותנו ללכת בשמחה על פי הדברים הקדושים אשר למדונו רבותינו במסכת קדושה זו, שנעשה זאת לכל אורך חיינו באהבת ה’ ואמונת חכמים, שנראה פירות מתוקים ודורות ישרים ומבורכים בזכות השתדלותנו זו, שנזכה לחנך את ילדינו על פי הערכים הנצחיים והטובים המופיעים במסכת אבות, שנזכה להאיר על כל העולם את אורה המתוק והטוב של מסכת אבות – בדרכי שלום ונעם ובדרכי אהבה ואחווה, ושבזכות מעשינו אלה ומעשים טובים אחרים של עמך בית ישראל נזכה לגאולתנו השלמה והמתוקה תכף ומיד ממש ונראה בעינינו את ביאת משיח צדקנו אשר יבנה את בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן.