סנהדרין

מאת אבנר שאקי

תקציר:

הסנהדרין, אחד המוסדות המפוארים בתולדות עם ישראל, הייתה למעשה בית הדין העליון של עם ישראל בתקופות חשובות ביותר בתולדותיו, וחכמיה שימשו כהנהגה הרוחנית של העם. הסנהדרין, או בשמותיה הנוספים – בית דין הגדול וסנהדרי, הורכבה מ-71 דיינים אשר מקומם הטבעי והרצוי היה בירושלים, בסמוך לבית המקדש.

הסנהדרין פעלה בעיקר בימי בית שני, ולפי ההערכה הרווחת סיימה את פעילותה בסביבות שנת 425 לספירה. מכלול הדינים והעניינים הקשורים לסנהדרין זו מופיעים באחת המסכתות הנלמדות ביותר, אשר נקראת על שמה – מסכת סנהדרין.

הרחבה:

הסנהדרין, אחד המוסדות המפוארים בתולדות עם ישראל, הייתה למעשה בית הדין העליון של עם ישראל בתקופות חשובות ביותר בתולדותיו, וחכמיה שימשו כהנהגה הרוחנית של העם.

הסנהדרין, או בשמותיה הנוספים – בית דין הגדול וסנהדרי, הורכבה מ-71 דיינים אשר מקומם הטבעי והרצוי היה בירושלים, בסמוך לבית המקדש, ושמשו כערכאה הגבוהה ביותר במשפט התורתי / עברי, בכל הקשור לפסיקת הלכה ומשפט. אגב, בעניין מספר הדיינים שישבו בסנהדרין, לדעת רבי יהודה ישבו בה 70 דיינים, ולא 71 כפי שנכתב לעיל.

הסנהדרין, במובן המקורי והראשוני שלה, התקיימה כבר בשלבים מוקדמים ביותר בחייו של עם ישראל. את עניין זה אנו יכולים לראות בין היתר בקשריו של משה רבינו, בתקופה שבני ישראל עוד היו במצרים, עם זקני העם. זקני העם המשיכו להיות גורם רלוונטי גם במשך הדורות, אך במאמר זה נתמקד בעזרת ה‘ בסנהדרין שישבה בסמיכות לבית המקדש, ולא בגלגוליה השונים של ההנהגה המשפטית והרוחנית של עם ישראל במשך הדורות כולם.

סנהדרין זו, שאנו מדברים עליה כעת, פעלה בעיקר בימי בית שני, ולפי ההערכה הרווחת סיימה את פעילותה בסביבות שנת 425 אחרי הספירה. מכלול הדינים והעניינים הקשורים לסנהדרין זו מופיעים באחת המסכתות הנלמדות ביותר, אשר נקראת על שמה – מסכת סנהדרין.

בעניין מקור השם ‘סנהדרין‘, רבים אינם יודעים זאת, אך לדעת מספר חוקרים נחשבים, מקור השם ‘סנהדרין‘ הוא מהשפה היוונית, ומשמעו היא מקום כינוס או מועצה. לדבריהם, מילים מן השפה היוונית זלגו אל שפה העברית, בין היתר משום כך שהאימפריה היוונית הייתה חזקה בימי קדם, ואף שלטה על חלקים נרחבים בעולם, כולל הסמוכים לארץ ישראל, ובארץ ישראל עצמה.

לאחר שדיברנו על מקור השם ‘סנהדרין‘, כעת נדבר על מקור סמכותה של הסנהדרין. הסנהדרין קבלה את סמכותה ישירות מה‘, כפי שכתוב בתורה, ספר דברים, פרק י“ז: “כי יפלא ממך דבר למשפט.. וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה‘ אלוהיך בו.. ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך.. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע.. ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל“.

כפי שראינו בפסוקים אלה שהובאו כעת, הקב“ה מצווה את עם ישראל להקשיב לדבריהם של ההנהגה הרוחנית והמשפטית בכל דור ודור. מעבר לכך, אומר הקב“ה שאדם שלא יקשיב לדבריהם של אותם חכמים, המהווים סמכות רוחנית ומשפטית, ייענש בעונש חמור – מיתה. אמנם חז“ל אומרים שהסנהדרין עתידה לחזור, אבל על כל פנים בימינו היא לא קיימת, ולכן ממילא לא קיים העונש שהוזכר לעיל למי שלא שומע לדבריה.

עוד בעניין ביטול העונש על אי הקשבה לדבריהם של חכמי הסנהדרין, כדאי גם לדעת שחלק מסמכויות הסנהדרין ניטלות ממנה אם היא יושבת מחוץ לרחבת בית המקדש. כאמור לעיל, מקומה הרשמי והטבעי של הסנהדרין הוא בלשכת הגזית, הסמוכה לבית המקדש, אבל אם מסיבות שונות חכמיה לא יושבים בסמיכות לבית המקדש, חלק מסמכויותיה, כמו למשל לדון אדם למיתה, למעשה מתבטלות.

עוד בעניין הסנהדרין, יש לדעת שבמשפט העברי / תורתי ישנם שלושה סוגים ורמות של בתי דינים. אגב, באופן כללי ניתן לומר שגם במשפט הישראלי, הנהוג כיום במדינת ישראל, יש שלושה סוגים ורמות של בתי משפט – בית משפט השלום, בית משפט מחוזי, ובית המשפט העליון.

ונחזור למערכת המשפט העברית / תורתית. הערכאה המשפטית הנמוכה ביותר במערכת משפט זו היא בית דין של שמורכב משלושה דיינים. בית דין מסוג זה יכול להתקיים גם בחוץ לארץ, לא רק בישראל, ובבית דין שכזה דנים בעיקר בדיני ממונות  – חובות, הלוואות, חוזים, וכיוצא בזה.

הערכאה הגבוהה ממנה, היא בית דין שבו מכהנים עשרים ושלושה דיינים. בית דין זה נקרא גם סנהדרין קטנה. ההבדל הבולט ביותר של בית דין זה, בניגוד לבית דין של שלושה דיינים, הוא שבסמכותו לדון גם בדיני נפשות, כלומר בדינם של אנשים שאולי צריך לגזור עליהם מיתה, בהאשמות ברצח, הריגה, וכיוצא בזה.

הערכאה הגבוהה ממנה, זאת כדאי לדעת, היא הסנהדרין אשר עליה הרחבנו לעיל. ההבדלים העיקריים בינה ובין בתי הדין של עשרים ושלושה דיינים, הם שאת הדברים הקשים ביותר, שלא הצליחו לפתור בבתי הדין האחרים – היו מביאים אליה, ומעבר לכך, היא גם הייתה מוסמכת לדון בדיני נפשות מורכבים במיוחד.

מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הבדל נוסף בין הסנהדרין לבתי הדין הנוספים, הוא שהסנהדרין פסקה הלכות הקשורות לכלל ישראל. בעניין זה כדאי גם לדעת שהסנהדרין פסקה בדברים כלל ישראליים כמו קידוש החודש, עיבור השנה, מינוי כהן גדול, ועוד.

כעת, לאחר שדיברנו על תפקידיה המיוחדים של הסנהדרין, נדבר מעט על המאפיינים הדרושים לכהונה בסנהדרין. חכמי הסנהדרין היו צריכים להיות חכמים ומוכשרים מהממוצע. בעניין זה כדאי להכיר את שאמר רבי יוחנן במסכת מנחות: “אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה“, וכו‘.

בנוסף לכך, עוד אומרים חז“ל שיש למנות לסנהדרין אנשים שנולדו למשפחות מיוחסות ומוערכות בחברה. אחד המאפיינים הקיימים במשפחות מעין אלה, הוא שאפשר ומקובל לחתן את בניהם ובנותיהם עם כהנים ולווים. בעניין כהנים ולווים, יש גם לציין שיש עניין גדול ומיוחד במינוי כהנים ולווים לסנהדרין, ובמיוחד במינוי כהן לכהונת נשיא הסנהדרין, שעמד בראשה.

אגב, זאת כדאי לדעת – אחד הדברים המעניינים לגבי הסנהדרין הוא שבחלק מימי בית שני הסנהדרין פעלה גם כגורם הרוחני והמשפטי העליון, שזהו כאמור תפקידה הטבעי, אך גם כהנהגה המדינית הבכירה. עם זאת, כ-40 שנה לפני חורבן הבית השני גלתה הסנהדרין מירושלים, ולכן, בין היתר, נשללה ממנה המסכות לדון אנשים למיתה.

גלותה של הסנהדרין מתוארת במסכת ראש השנה, דף ל“א, והגמרא שם מציינת שהסנהדרין נדדה בין היתר בין יבנה, שפרעם, בית שערים, טבריה, ועוד. לאחר מכן, כאמור לעיל – לפי הדעה הרווחת – בערך בשנת 425 אחרי הספירה, תמה כהונתה של הסנהדרין.

בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שבמהלך השנים ניסו אנשים שונים לחדש את פעילותה של הסנהדרין, אך עניין זה לא עלה בידם. אחד הניסיונות היותר מפורסמים בעניין זה היה של רבי יעקב בירב, רב חשוב ומקובל גדול שהתגורר בצפת בתחילת המאה ה-16.

אגב כך, כדאי לדעת שרבי יעקב בירב ניסה לחדש גם את עניין ה ‘סמיכה‘. ‘סמיכה‘ היא הענקות סמכות לרב מסוים, על ידי רב גדול ממנו או מספר רבנים גדולים ממנו, שמעניקה לו מספר דברים חשובים. עניין הסמיכה התחיל ממשה רבינו, אשר כידוע סמך אחרים, וכך נמשך עניין זה במהלך הדורות. לפי דעה רווחת בקרב חז“ל, לאחר תום כהונת הסנהדרין הסמיכה הופסקה, ולכן במהלך הדורות אנשים ניסו לחדשה, במקביל לרצונם לחידוש הסנהדרין.

אמנם, וזאת חשוב לדעת, גם כיום רבנים מוסמכים, ועוברים תהליך מסוים של ‘סמיכה‘, אך הוא שונה מתהליך הסמיכה שהחל בימי משה רבינו, עליו דיברנו לעיל. עוד לגבי חידוש הסנהדרין, כדאי לדעת שגם בימינו יש אנשים שרוצים לחדשה, ואף עושים פעולות מעשיות למען כך.

הדעה הרווחת בקרב חכמי ישראל היא שהסנהדרין תשוב לפעול עם בוא המשיח ובניית בית המקדש השלישי, אך יתכן והסנהדרין תקום גם לפני הגעת המשיח ובניית בית המקדש השלישי והנצחי. ונאמר אמן.