עירוב

מאת אבנר שאקי

תקציר:

עירוב הוא שמה של הפעולה ההלכתית הנעשית על מנת לאפשר טלטול, כלומר – סחיבה ונשיאה, של חפצים בשבת במרחב הציבורי, והוצאתם מרשות לרשות. הפעולה ההלכתית הנקראת עירוב נעשית על ידי הקמת מחיצות המקיפות את האזור בו אנו רוצים לאפשר את הטלטול. חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו, על פי אחת מל“ט (39) אבות המלאכה האסורות בשבת, שבשבת אסור להוציא חפצים כלשהם מרשות לרשות, וכמו כן – אסור להוליך חפצים ברשות הרבים לאורך ארבע אמות (שני מטרים בערך) או יותר.

בעניין ההוצאה מרשות לרשות, נאמר שלצורך עניין זה אנו מבחינים בין שלוש רשויות – רשות הרבים, כרמלית, ורשות היחיד. ההלכות בנושא העירוב רבות הן, וקולמוסים רבים נשברו אודותן, אך רק נאמר בקצרה שרשות הרבים היא מקום שבו עוברים מספר רב מאוד של אנשים בכל יום, כרמלית הנה מקום ציבורי הקטן יותר מרשות הרבים, ורשות היחיד היא שטחם הפרטי והמוגדר של אנשים מסוימים.

הרחבה:

עירוב הוא שמה של הפעולה ההלכתית הנעשית על מנת לאפשר טלטול, כלומר – סחיבה ונשיאה, של חפצים בשבת במרחב הציבורי, והוצאתם מרשות לרשות. הפעולה ההלכתית הנקראת עירוב נעשית על ידי הקמת מחיצות המקיפות את האזור בו אנו רוצים לאפשר את הטלטול. חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו, על פי אחת מל“ט (39) אבות המלאכה האסורות בשבת, שבשבת אסור להוציא חפצים כלשהם מרשות לרשות, וכמו כן – אסור להוליך חפצים ברשות הרבים לאורך ארבע אמות (שני מטרים בערך) או יותר.

בעניין ההוצאה מרשות לרשות, נאמר שלצורך עניין זה אנו מבחינים בין שלוש רשויות – רשות הרבים, כרמלית, ורשות היחיד. ההלכות בנושא העירוב רבות הן, וקולמוסים רבים נשברו אודותן, אך רק נאמר בקצרה שרשות הרבים היא מקום שבו עוברים מספר רב מאוד של אנשים בכל יום, כרמלית הנה מקום ציבורי הקטן יותר מרשות הרבים, ורשות היחיד היא שטחם הפרטי והמוגדר של אנשים מסוימים.

אם כן, כאשר אנו מניחים עירוב מסביב למקום מסוים, אנו למעשה הופכים את כולו לרשות היחיד, ובאמצעות כך מאפשרים את טלטול החפצים בשטחו. עם זאת, רגע לפני שנמשיך לעסוק בעניינו של העירוב, נכתוב בקצרה על אופיה ומהותה של השבת.

לאחר ששת ימי העבודה, ששת ימי הבריאה, תמיד מגיעה שבת. בשבת אנו עוזבים את עולם החומר, מפסיקים לעבוד, לרדוף אחרי הכסף, ולהיות שקועים בענייני העולם הזה. בשבת אנו טועמים קצת מחיר העולם הבא. בשבת אנו מתעסקים בדברים רוחניים, וכמו כן בדברים גשמיים שיעזרו לנו להיות רגועים ושמחים, על מנת שנוכל להתעסק בדברים הרוחניים מתוך נחת ושלווה.

בנוסף לכך, כדאי וחשוב לדעת שהמטרה הראשונה והחשובה ביותר של השבת היא לציין ולהזכיר את בריאתו של העולם על ידי הקב“ה. בריאה זו נעשתה במשך שישה ימים, וביום השביעי שבת ה‘ מכל מלאכתו. לכן, כל אדם שעוצר את עיסוקיו השונים, ושובת ממלאכתו בשבת, למעשה מעיד על עצמו שהוא מכיר בכך שאלוהי ישראל ברא את העולם בשישה ימים, וביום השביעי – שבת וינפש. כלומר – פסק ממלאכתו. ובכן, על ידי שביתה של האדם, הוא מדמה כביכול את השביתה שה‘ שבת ביום השביעי, וכך זוכר את העניין החשוב הזה.

אם כן, בנוגע לשלוש הרשויות שהזכרנו לעיל, נאמר שחכמי דורנו פוסקים שכיום אין בארץ ישראל מקום שניתן להגדירו כרשות הרבים, ולכן כלל המקומות הציבוריים בישראל מוגדרים כ ‘כרמלית‘. עניין זה הוא חשוב מכיוון שלפי ההלכה אין אפשרות להקיף את רשות הרבים בעירוב הרגיל שבו אנו משתמשים כיום – חוט דק ומתוח הנישא על גבי עמודים (הנקרא ‘צורת הפתח‘ ונחשב מבחינה הלכתית למחיצה), אלא את רשות הרבים יש להקיף בעירוב הבנוי בצורה חומה, ובה שערים, שיכולים וצריכים להינעל.

בנוסף לכך, עוד לגבי המחיצות שבעזרתן מעמידים את העירוב, כדאי לדעת שאפשר להשתמש בכמה סוגים של מחיצות וביניהן גדרות שונות, קווי חשמל וטלפון (אך במקרים כאלה יש להקפיד על כך שהחוטים יעברו בדיוק מעל העמודים), הצבת קרש גדול או חבית מתחת לעמודי חשמל או טלפון, ועוד. עם זאת, כדאי וחשוב לדעת שלאחר שעושים את העירוב הנזכר לעיל יש לעשות עירוב חצרות, שהיא למעשה תקנה הלכתית הנועדה לאפשר טלטולים בין רשות יחיד אחת לרשות יחיד אחרת, על ידי כך שהיא למעשה הופכת את כל רשויות היחיד השונות לרשות אחת.

עניין נוסף שכדאי להכירו הקשור לעירוב הוא החשיבות בשמירה על שלמותו. כפי שאמרנו לעיל, כיום השיטה הנפוצה ביותר להתקנת עירוב היא על ידי העברת חוט דק ומתוח הנישא על גבי עמודים, ולכן עלול הוא להיקרע. אם חלילה מצב זה אכן קורה, וחוט העירוב נקרע, העירוב כולו נפסל, ויש להודיע על כך לכל האנשים שסמכו על קיומו של אותו עירוב שנפסל, מכיוון שמיד עם פסילת העירוב חל האיסור על טלטול – בין אם מדובר בהוצאת חפצים מרשות לרשות, ובין אם מדובר על הולכת חפצים ברשות הרבים לאורך ארבע אמות או יותר.

עוד בעניין זה יש לדעת, שמסיבה זו במקומות רבים בישראל ישנם שני עירובים – כדי שגם אם אחד יפסל, השני ישאר איתן במקומו, ובעזרתו יוכלו אנשים להתנהל כרגיל בשבת. המצב בו אסור לטלטל בשבת הוא מאוד לא נח (אסור לסחוב סידורים, מאכלים, להוליך עגלות עם ילדים, וכו‘), וחשוב וחמור מכך – מדובר באיסור חמור של חילול שבת, ולכן ישנה חשיבות גדולה לכך שבכל מקום בו יש אנשים בשבת – יהיה גם עירוב. עוד לגבי כך יש לדעת, שישנם אנשים שלא מטלטלים כלל בשבת, מכיוון שהם חוששים לאיסור חמור זה של טלטול בשבת, שהוא כאמור אחד מל“ט המלאכות האסורות בשבת מדאורייתא.

דבר נוסף אותו כדאי להכיר בעניין העירוב הוא ‘שיור בעירוב‘. בבסיס הלכות העירוב קיים עניין הנקרא ‘שיור בעירוב‘, האומר שמלכתחילה צריך להשאיר בכל עיר, כפר, ישוב, וכיוצא בזה, אזור מסוים שיהיה מחוץ לעירוב, כדי שאנשים שיזכרו שבאופן כללי אסור לטלטל – ורק בזכות העירוב – מותר.

בעניין זה של ‘שיור העירוב‘ כדאי לדעת שאותו שיור, כלומר – השארה, יכול גם להיות מאוד קטן, ואפילו ניתן להשאיר מחוץ לעירוב רק בית אחד בלבד. עם זאת, כתוצאה מכמה סיבות שלא נרחיב אודותן כאן, כיום לא נוהגים לעשות ‘שיור עירוב‘, ונוהגים להעמיד עירוב מסביב לכל העיר, הישוב, הכפר, וכיוצא בזה.

לסיום ולסיכום מאמר זה נדבר על עניין העירוב בחוץ לארץ לעומת העירוב בארץ ישראל. בארץ ישראל יש עירוב ברובם המוחלט של הערים, הישובים, הכפרים, וכיוצא בזה, אך בחוץ לארץ ברוב המוחלט של הערים, הישובים, וכיוצא בזה – אין עירוב, ולכן צריך מאוד מאוד להיזהר בעניין זה של הטלטול בחוץ לארץ בשבת.

מעבר לכך, ככלל צריך לדעת שעניין העירוב בחו“ל הוא הרבה יותר מורכב מאשר בארץ ישראל, מכמה וכמה בחינות, וביניהן הרשות להתקין עירוב, לדאוג לשלמותו ותקינותו, ועוד.

אם כן, נחתום את מאמרנו זה בתפילה לריבונו של עולם שיזכנו לראות את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, שיחיש את גאולתנו, ונהיה כולנו בארץ ישראל בשמחה גדולה, בקדושה, ובטהרה. אמן ואמן.