מאת אבנר שאקי
תקציר:
חג הפסח הוא החג הראשון בשנה העברית, לפי לוח השנה כפי שהוא מתואר בתורה. עיקרו של חג הפסח הוא ההודיה לה’ על כך שגאל אותנו ממצרים, וזכירת האירועים שהתרחשו סביב עניין זה. תאריכיו של חג הפסח הם ט”ו בניסן עד כ”א בניסן. היום הראשון (ליל הסדר) והאחרון (שביעי של פסח) הם חגים, שבהם חלים כמעט כל איסורי שבת, ובין שני החגים הללו – יש את חול המועד.
ישנו עניין נוסף וחשוב בחג הפסח, והוא נושא החירות. אחד הדברים החשובים שעלינו ללמוד מחג הפסח הוא שאנחנו בני חורין. ושעלינו לחשוב ולהתנהג ככאלה, בכל השנה כולה. עד יציאת מצרים, שהתרחשה כאמור בט”ו ניסן – היום בו מתחיל חג הפסח, היינו עבדים לפרעה. לא הייתה לנו עצמאות, ולא הייתה לנו יכולת קבלת החלטות בכל הקשור לזמננו וכוחנו. עם זאת, בחג הפסח הראשון, שאת זכרו אנו מציינים מדי שנה, ה’ גאל אותנו ממצרים. והפך אותנו לעבדיו. ונהיינו לעם. עם ה’. עם שאמור להביא לעולם תורה ואור, ולהנחיל לעולם כולו את ערכי החירות, הצדק, והמוסר. וזו החירות האמיתית שלנו.