מאת אבנר שאקי
תקציר:
אחד מקטעי התפילה הכי מוכרים במסורת ישראל הוא ה ‘קדיש‘. הקדיש הנו נוסח תפילה אשר כיום נאמר בארמית, ועיקר עניינו הוא תפילה למען התגלותו והופעתו של הקב“ה בחיינו, ולמען כך ששמו יתגדל ויתקדש בעולם. ברבות השנים נכתבו כמה וכמה סוגי קדישים, אשר מכילים תכנים שונים והנאמרים במקומות ובזמנים שונים.
את הקדיש, כך מלמדים אותנו חז“ל, יש לומר בעמידה ולא בישיבה, ויש לאומרו רק כאשר מתפללים במניין, כלומר בצירוף עשרה גברים לפחות, הנמצאים במקום אחד ומתפללים יחדיו. הקדיש לא נאמר על ידי כל המתפללים יחדיו, אלא על ידי האנשים שצריכים לומר אותו – כל קדיש לפי עניינו: החזן, האבלים, מסיימי המסכתות, וכו‘, כפי שנבאר בהמשך אודות סוגי הקדישים. עם זאת, כדאי לדעת שחלקים מסוימים מהקדיש, כגון אמירת ‘אמן יהא שמיה רבא‘ וכו‘, אכן נאמרים על ידי כלל המתפללים יחדיו.