רבי נחמן מברסלב, מייסדה של חסידות ברסלב היה אדמו”ר חסידי חשוב ומפורסם שחי במזרח אירופה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. ר’ נחמן היה בן למשפחה חסידית מיוחסת, ולמעשה היה נינו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות.
ר’ נחמן הלך בעקבות סבו הגדול, וכבר בגיל צעיר החל ללמוד וללמוד תורה בדביקות רבה. בעקבות כך, התקבצו סביבו חסידים, שרובם ליוו אותו עד יומו האחרון. כיום חסידות ברסלב היא אחת מהחסידויות הגדולות בעולם, והשפעתה רבה וניכרת, במיוחד על קהילת החוזרים בתשובה.
רבי נחמן מברסלב, מייסדה של חסידות ברסלב היה אדמו”ר חסידי חשוב ומפורסם שחי במזרח אירופה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. ר’ נחמן היה בן למשפחה חסידית מיוחסת, ולמעשה היה נינו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. ר’ נחמן הלך בעקבות סבו הגדול, וכבר בגיל צעיר החל ללמוד וללמוד תורה בדביקות רבה. בעקבות כך, התקבצו סביבו חסידים, שרובם ליוו אותו עד יומו האחרון. כיום חסידות ברסלב היא אחת מהחסידויות הגדולות בעולם, והשפעתה רבה וניכרת, במיוחד על קהילת החוזרים בתשובה.
ר’ נחמן נולד בעיירה מז’יבוז’, שבשנים ההם הייתה ממוקמת בפלך פודוליה וכיום שייכת היא לאוקראינה. ר’ נחמן נולד בראש חודש ניסן, בשנת ה’תקל”ב (04.04.1772 למניינם) ונפטר, בגיל צעיר במיוחד, 38, בי”ח תשרי ה’תקע”א (16.10.1810 למניינם).
כמו שציינו לעיל, ר’ נחמן היה נצר למשפחה חסידית מיוחסת. אמו, פייגא, הייתה בתה של אדל, שהייתה בתה של הבעל שם טוב. עם זאת, גם מצד אביו הייתה משפחתו של ר’ נחמן מיוחסת. רבי שמחה, אביו של ר’ נחמן, היה בנו של ר’ נחמן מהורדנקא, שהיה אחד מתלמידיו המובהקים של הבעל שם טוב. רבי שמחה, קרא לבנו – נחמן, על שם אביו.
על פי כמה ספרים שתיעדו את חייו הקצרים אך מלאי המשמעות של ר’ נחמן, ידוע לנו שכבר בגיל צעיר במיוחד החל הוא ללמוד תורה, על שלל רבדיה, להתפלל בדביקות גדולה, ובאופן כללי התגלה ר’ נחמן כבר בילדותו כעילוי יוצא דופן. זמן קצר לאחר שחגג ר’ נחמן את בר המצווה שלו, התחתן הוא עם סשיה, שהתגוררה בעיירה הסמוכה לבית הוריו.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1970, עבר ר’ נחמן עם בני משפחתו לעיירה מדבדיבקה הסמוכה לקייב שבאוקראינה, ושם לראשונה החל להתנהג כאדמו”ר וכמנהיג רשמי של קהילה חסידית. זמן קצר לאחר מכן, שמעו רבני ותושבי הסביבה על כך שר’ נחמן החל לכהן כרב וכראש קהילת חסידים, וסקרנותם של רבים הניעה אותם להגיע אליו ולהכיר מקרוב את ר’ נחמן ואת החסידות החדשה אותה ייסד.
זמן קצר לאחר שקבע רבי נחמן את מקומו במדבדיבקה, גמלה ההחלטה בלבו לנסוע לארץ ישראל. בנסיעה זו, על ידי שהותו של רבי נחמן בארץ ישראל, ביקש הוא להתעלות ולהתרומם מבחינה רוחנית, ולהשיג השגות עליונות, שלשיטתו היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג אותם בכל מקום בעולם, מלבד בארץ ישראל.
ואכן, ר’ נחמן הוציא לפועל את תוכניתו, ושט בספינה ממזרח אירופה לקושטא שבטורקיה. לאחר ששהה זמן מה בקושטא, הפליג בספינה נוספת לכיוון ארץ ישראל. בסופו של דבר עגנה ספינתו של ר’ נחמן בנמל חיפה, בערב ראש השנה ה’תקנ”ט, 1798 למניינם. בקרב היהודים שגרו בעת ההיא בחיפה חגג ר’ נחמן את ראש השנה, ולאחר מכן שם פעמיו לאחת מארבעת ערי הקודש של ארץ ישראל – טבריה.
לאחר ששהה תקופה מסוימת בטבריה, נסע ר’ נחמן לעיר קודש נוספת של ארץ ישראל – צפת. בצפת ביקר ר’ נחמן בבית הקברות העתיק, בו קבורים האר”י הקדוש, הרמ”ק, מרן רבי יוסף קארו, ועוד צדיקים גדולים וחשובים. לאחר ביקורו בצפת נסע ר’ נחמן לעכו, שם נקלע למצור שהטיל על יושבי העיר המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה. כעבור זמן קצר הצליח ר’ נחמן לצאת מעכו, ועלה על ספינה שהשיבה אותו לביתו ולמשפחתו.
לאחר שחזר ר’ נחמן לביתו, אמר הוא שוב ושוב לתלמידיו לחסידיו שישכחו את החידושים בתורה שהוא לימד אותם עד שנסע, כי אחרי שהיה בארץ ישראל הוא הבין דברים חדשים ועמוקים יותר, והוא רוצה ללמד אותם מעתה ואילך. הוא הרגיש, כך מתועד בכמה ספרים, שכל מה שלימד עד לפני נסיעתו לישראל לא היה מספיק קדוש ועמוק. הנסיעה לארץ ישראל השפיעה באופן כל כך משמעותי על ר’ נחמן, עד שבאחד הימים לאחר חזרתו אמר לחסידיו: “מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל”.
לצד מסעו המורכב של ר’ נחמן לארץ ישראל, הספרים שמתעדים את קורות חייו מגלים לנו גם מספר עובדות מעניינות על שנותיו האחרונות. כך, לפי הידוע לנו, בערוב ימיו חלה ר’ נחמן במחלת השחפת, ובשנת 1808 הגיע לעיר לבוב כדי למצוא מזור למחלתו, אך לא הצליח בכך. מעבר לקשיים אותם ספג ר’ נחמן בעקבות מחלת השחפת ממנה סבל, שנתיים לאחר שהגיע ללבוב, בשנת 1810, נשרפו ביתו ובית מדרשו אשר בעיירה ברסלב. בעקבות כך, ובגלל ששמע ר’ נחמן שבעיירה האוקראינית אומן נרצחו בעבר כ-30,000 יהודים, החליט ר’ נחמן לקבוע את משכנו החדש באומן.
חצי שנה לאחר שעבר ר’ נחמן עם בני משפחתו לאומן, מחלת השחפת ממנה סבל הכריעה אותו, והוא נפטר, בעודו בן 38 שנים בלבד. לפי הידוע לנו בניו של ר’ נחמן נפטרו עוד בימי חייו, ואחרי מותו נשארו ממשפחתו אשתו ובנותיו – שרה, מרים, אדל, וחיה. ר’ נחמן לא מינה לעצמו מחליף ויורש, ולכן עד ימינו אנו ר’ נחמן היה האדמו”ר היחיד בחסידות ברסלב.
כעת נדבר מעט על מאפייני תורתו והשקפתו של ר’ נחמן. אחד היסודות החשובים ביותר עליהם דיבר הוא ר’ נחמן הוא חשיבותה של השמחה. ר’ נחמן דחק בתלמידיו וביתר שומעי לקחו להתרחק מן העצבות כמה שיותר, ולדבוק בשמחה כמה שיותר. לצורך כך, אמר ר’ נחמן שגם מותר ואף כדאי לספר בדיחות שעומדות בכללי ההלכה, ולעשות שאר דברים מצחיקים ומותרים, כדי לשמור על מצב רוח טוב ושמחת הנפש.
לטענתו של ר’ נחמן, הנשענת על מקורות רבים בחז”ל, אחד הדברים הרעים שהעצבות יכולה להביא על האדם חס ושלום היא מציאות בה הוא חוטא, ולמעשה עובר על אחת ממצוות התורה. או, לכל הפחות, מבטל מצוות עשה, מדאורייתא או מדרבנן. לכן, בין היתר, דיבר שוב ושוב ר’ נחמן על העניין הגדול של התרחקות אדירה ותמידית מעצבות.
בנוסף לכל זאת, דיבר ר’ נחמן רבות לאורך שנות חייו, על המעלה הגדולה שיש ב ‘התבודדות’. ההתבודדות היא למעשה פרק זמן מסוים שבו אדם מתנתק מהסביבה, מתבודד עם עצמו, ומתפלל לקב”ה, ומדבר איתו. הייחודיות של ההתבודדות באה לידי כך שגם יש בה הזדמנות נדירה להיות בשקט, להקשיב לקולות הפנימיים שקשה לשמוע אותם בהמולת היום יום, וגם בכך שבהתבודדות התפילה נעשית לרוב מתוך המקום האישי, הפרטי, ולכן גם השפה שבה מתפללים, ובה מדברים עם ה’, היא מאוד כנה ואישית. לא כל כך קוראים מסידור, אלא יותר אומרים את מה שמרגישים.
במאמר על רבי נחמן מברסלב, אי אפשר שלא לכתוב מעט על החסידות אותה הקים. כיום, וכך גם בעשרות השנים האחרונות, חסידות ברסלב היא אחת החסידויות הכי משפיעות בעולם היהודי, ויש שיגידו המשפיעה ביותר. בתוך כל זאת, ניתן לומר שאנשיה של חסידות ברסלב עוסקים במידה רבה בענייני ההחזרה בתשובה, והם עושים זאת במגוון אופנים ודרכי פעולה. קשה לאמוד את המספר המדויק של האנשים שחזרו בתשובה בזכות פעילותם הנמרצת של חסידי ברסלב, אך מדובר במספר מאוד משמעותי.
בתוך חסידות ברסלב, ישנם מספר זרמים. אחד הזרמים המשפיעים והמוכרים בחסידות הם אותם חסידים היוצאים לרחובות, מלווים במכוניות גדולות שעליהן מורכבים רמקולים ענקיים, ובהם מושמעים שירים, לרוב בסגנון טראנס, העוסקים בעניינים שבקדושה בכלל, ובענייניה של חסידות ברסלב ותורתו של רבי נחמן בפרט. המשפט המוכר ביותר והמזוהה ביותר עם אותם חסידים המקפצים ברחובות הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, והם מאמינים שהוא למעשה סגולה שטוב לאומרה, ועל ידי כך להשיג דברים טובים ורצויים.
כעת נרחיב מעט לגבי הספרים שהותיר לדורות ר’ נחמן. למעשה, ר’ נחמן, כמו האר”י ורבנים נוספים בעבר, לא כתב את ספריו בעצמו. ר’ נחמן לימד את דברי תורתו בשיעורים ובהתקבצויות שונות, ובעיקר ר’ נתן מנמירוב, תלמידו המובהק, כתב את הדברים, ובסופו של דבר ערך אותם לכדי ספר מוגמר.
רבים אינם יודעים זאת, אך הספרים המיוחסים לר’ נחמן הם: ‘ליקוטי מוהר”ן’, ‘סיפורי מעשיות’, ‘ליקוטי עצות’, ו ‘ספר המידות’. מעבר לספרים האלה, כתב רבי נתן עוד שני ספרים העוסקים בקורות חייו ובאישיותו יוצאת הדופן של ר’ נחמן מברסלב. הספרים הללו נקראים ‘שבחי הר”ן’ ו ‘חיי מוהר”ן’. המילה ‘מוהר”ן’, זאת יש לציין, היא למעשה ראשי תיבות של המילים: מורנו ורבינו הרב נחמן. עוד חשוב לומר, שמעבר לספרים הללו, תיקן ר’ נחמן גם את ‘התיקון הכללי’, שהוא למעשה אסופת עשרה מזמורי תהילים, שלדבריו יש לאומרם למען תיקון חטא הברית (הוצאת זרע לבטלה), ובכלל לטובת השגת דברים טובים ורצויים.
את המאמר על רבי נחמן נחתום בביאור קצר על המתרחש בסביבת ציון קברו, אשר כמו שאמרנו נמצא בעיירה האוקראינית אומן, בימים שלפני ראש השנה, במהלכו, ובימים שאחריו. בסמוך לפטירתו אמר ר’ נחמן לתלמידיו שיש עניין גדול להיות אצלו בראש השנה. מעבר לכך, ר’ נחמן הבטיח הבטחות עצומות ונפלאות למי שיעשה כן, ויעשה אצלו את ראש השנה.
לאחר מותו, פרשו חסידיו את הדברים באופן כזה שכוונתו הייתה שיש עניין גדול בהגעה לשהות במחיצתו בראש השנה כשהוא בן החיים, אלא גם לחגוג ולציין את ראש השנה לאחר מיתתו, בקרבת ציון קברו. אי לכך, ובהתאם לזאת, גם כיום, מגיעים בכל שנה ושנה בימים שלפני ראש השנה עשרות אלפי יהודים, מכל רחבי העולם ובעיקר מישראל, לעיירה אומן אשר באוקראינה, כדי לחגוג את ראש השנה בקרבת ציון קברו של ר’ נחמן.
בנוסף לכל זאת, ר’ נחמן כתב שיש לתרום סכום מסוים לצדקה, ולומר את ‘התיקון הכללי’ כדי שהישועות שאותן הבטיח לחסידיו אכן יקרו, ולכן נעשים טקסים גדולים רבי רושם בהם קוראים יחד עשרות אלפי אנשים את התיקון הכללי, ונותנים לצדקה עבור מטרות גדולות וחשובות.
כיום, הכינוס של אותם עשרות אלפי יהודים בכל שנה ושנה סביב קברו של ר’ נחמן מברסלב, הוא אחד הכינוסים הגדולים בעולם היהודי כולו, ורבים מהאנשים שחוו אותו דיווחו על התעוררות רוחנית עצומה שפקדה אותם בימים אלה, אותה הם מבקשים ומייחלים להרגיש שוב ושוב, ורצוי כמה שיותר. בנוסף לכך, יש לומר, שהשמועה על אותו כינוס גדול עושה לה כנפיים, ובכל שנה שעוברת מספר המגיעים לאומן הולך וגדל.
