מאת: אבנר שאקי
תקציר:
‘שלום זכר’, אשר על פי רוב נאמר בהגייה אשכנזית – שוּלֶם זוּכֶר, הנו אירוע אותו נוהגים לקיים יוצאי עדות אשכנז בשבת שלאחר לידתו של בן זכר ולפני ברית מילתו. האירוע מתקיים בליל שבת, לאחר סעודת השבת, ואליו מוזמנים בני משפחה וחברים של משפחת הרך הנולד. מקור שמה של האירוע הנ”ל הוא הנאמר במסכת נידה, דף ל”א, עמ’ ב’: “כיון שבא זכר בעולם, בא שלום בעולם”. טעם נוסף לשם זה הוא הנאמר בספר המטעמים לרבי יצחק ליפיעץ: “לידת זכר מביאה שלום בין איש ואשתו”.
הרחבה:
‘שלום זכר’, אשר על פי רוב נאמר בהגייה אשכנזית – שוּלֶם זוּכֶר, הנו אירוע אותו נוהגים לקיים יוצאי עדות אשכנז בשבת שלאחר לידתו של בן זכר ולפני ברית מילתו. האירוע מתקיים בליל שבת, לאחר סעודת השבת, ואליו מוזמנים בני משפחה וחברים של משפחת הרך הנולד. מקור שמה של האירוע הנ”ל הוא הנאמר במסכת נידה, דף ל”א, עמ’ ב’: “כיון שבא זכר בעולם, בא שלום בעולם”. טעם נוסף לשם זה הוא הנאמר בספר המטעמים לרבי יצחק ליפיעץ: “לידת זכר מביאה שלום בין איש ואשתו”.
המקור לקיום מנהג ה’שלום זכר’ מצוי במחלוקת. יש הסוברים ששורשו נעוץ בדברי הגמרא, ויש הסוברים שדווקא בדברי רבותינו הראשונים. בקיום מנהג ה’שלום זכר’ נהוג להגיש כיבוד קל, ובמיוחד מאכלים עגולים ובמיוחד גרגירי חומוס, הנקראים ‘ארבעס’, אשר בדרך כלל מסמלים מאכלי אבלות. הקשר לעניין האבלות לפי אחד ההסברים שניתנו בעניין הוא השתתפות בצערו של התינוק אשר הגיע לעולם בעל כורחו, כפי שנאמר: “על כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי”. הסבר נוסף בעניין זה מדבר על הצער אשר נגרם לתינוק כאשר מלאך מכהו על שפתו העליונה ובכך משכיח ממנו את התורה אשר למד במעי אמו. בקהילות מסוימות אף נוהגים לשתות באירוע ה’שלום זכר’ ‘לחיים’, יין או משקה אלכוהולי אחר, כדי להרבות בשמחת לידת התינוק. נסיים את מאמרנו בתפילה לבורא עולמים למען כך שיזכה אותנו בשמחות רבות, בלידת ילדים רבים בעם ישראל, ובגאולתנו השלמה במהרה בימינו אמן.
