תשליך הוא מנהג אשר התפשט ברוב קהילות ישראל, והוא אף אחד הדברים החשובים שחכמים לימדונו שיש לעשותם בראש השנה. עיקרו של התשליך הוא השלכת החטאים שלנו מעלינו, ולכן במהלך התשליך, שהוא למעשה אמירת תפילה המשולבת במעשה גשמי – ניעור הבגדים, אנו מנערים את בגדינו בקרבת מקור מים חיים, ומשליכים את החטאים שלנו מעלינו. בעזרת השלכת החטאים הזו, המתקיימת בתשליך, אנו עוזבים את החטאים שלנו, בעזרת ה‘ לתמיד, ולא חוזרים אליהם לעולם.
תשליך הוא מנהג אשר התפשט ברוב קהילות ישראל, והוא אחד הדברים החשובים שחכמים לימדונו שיש לעשותם בראש השנה. עיקרו של התשליך הוא השלכת החטאים שלנו מעלינו, ולכן במהלך התשליך, שהוא למעשה אמירת תפילה המשולבת במעשה גשמי – ניעור הבגדים, אנו מנערים את בגדינו בקרבת מקור מים חיים, ומשליכים את החטאים שלנו מעלינו. בעזרת השלכת החטאים הזו, המתקיימת בתשליך, אנו עוזבים את החטאים שלנו, בעזרת ה‘ לתמיד, ולא חוזרים אליהם לעולם.
כאמור לעיל, את התשליך עושים בראש השנה, וכדי להבין את משמעותו האמיתית של התשליך – יש בראש ובראשונה להבין את משמעותו של ראש השנה, וממילא להבין למה עושים את המנהג הקדוש הזה, תשליך, דווקא בעיצומו של ראש השנה.
ראש השנה הוא יום קדוש ביותר בלוח השנה היהודי, בין היתר מכיוון שביום זה נברא העולם. בכ“ה באלול החלה בריאת העולם, אשר נברא בשישה ימים, וביום השישי – א‘ בתשרי – נברא האדם, ולכן זה היום בו לפי תורת ישראל נברא העולם. האדם הוא הבריאה העליונה ביותר, ולכן, בגלל שנברא ביום השישי, החל כאמור בא‘ תשרי, אנו מציינים את יום בריאת העולם ביום זה. אם כן, ומשום כך, מניין השנים לפי תורת ישראל הולך לפי ראש השנה, ושנה חדשה על פי תורת ישראל מתחילה בראש השנה, כלומר בא‘ בתשרי.
ראש השנה, הנחגג במשך יומיים – א‘-ב‘ בתשרי, גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ, הוא חג משופע במצוות ומנהגים, ומעבר לכך – חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו שבראש השנה כל העולם כולו עומד למשפט לפני ה‘ יתברך, וביום זה נקבעים דברים משמעותיים ביותר לגבי העולם בכללותו ולגבי כל אחד מפרטיו. לכן, בין היתר, נעשית הכנה משמעותית לפני ראש השנה, ולפני יום הכיפורים שבא בעקבותיו, במשך כל החודש שקודם להם – חודש אלול.
אחד הדברים החשובים ביותר המתרחשים בתקופת ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים הוא ‘חשבון נפש‘, ולכן נרחיב עליו בקצרה כעת. חשבון נפש, למעשה, הוא התבוננות עמוקה פנימה, התבוננות שקטה, לתוך תוכנו, שכל אחד מאיתנו נדרש לעשותה. גדולי ישראל בכל הדורות, ואף יהודים פשוטים, מעידים שחשבון הנפש שהם ערכו, בתקופות שונות בחייהם, גרם להם לזכות לדברים נפלאים ועליונים, שלא הצליחו להשיגם באף דרך אחרת.
חשוב לזכור ולדעת, שמטרת חשבון הנפש היא זיהוי הנקודות והמקומות בהם אנו טובים וחזקים – כדי שנדע לשמר ולחזק אותם, ומאידך – זיהוי המקומות בהם איננו עושים כלל את הנדרש מאיתנו, או שאיננו עושים מספיק, ולאחר שזיהינו אותם, ואת חשיבותם, עלינו לחשוב על דרכי הפעולה בהם ננקוט כדי לשפרם, ולהתחיל לעשות זאת. חשבון נפש מתאים במיוחד לחודש אלול, בו אנו נדרשים לשוב בתשובה אל ה‘, וכן יש בו סגולה מיוחדת שמאפשרת לכל אחד ואחת מישראל לעשות כן.
מעבר לכך, ועוד בקשר לכך, דבר נוסף שעליו כדאי לדבר בהקשר של התשליך וההכנה הנדרשת לימים הנוראים (הימים שמתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום כיפור), הוא עניין תיקון המידות, שהוא למעשה ההמשך של חשבון הנפש. לאחר שחשבון הנפש נערך, ועלו בו דברים מסוימים, זהו בדיוק הזמן לתיקון המידות.
תיקון המידות היא עבודה שאדם עושה בינו לבין עצמו כאשר הוא מזהה תכונה שקיימת בו, ו/או התנהגות שהוא מבצע, והן לא טובות ולא מועילות בעיניו. לאחר מכן עליו לחשוב כיצד לשנותן, ולעשות זאת בפועל. תיקון המידות היא עבודה שלא נגמרת לעולם, אך היא משתנה ומתעלה – ככל שהאדם מתעלה ומשפר את מידותיו ומעשיו, כך העבודה שלו תהיה עדינה יותר, ותתמקד בדברים גבוהים ועליונים יותר.
בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שאנו רואים במקומות ומקורות רבים במורשת ישראל, וכן בחיינו אנו, שכל אדם יכול להשתנות לטובה. כלל לא משנה לאילו תהומות אדם הגיע, עליו להאמין ולדעת שתמיד יש לו אפשרות להיחלץ מהם. אפילו אם חלילה עשה את הדברים הגרועים ביותר. הדברים היחידים שאדם חייב שיהיה לו בשביל המטרה הגדולה הזו של תיקון המידות הוא רצון עז לעשות זאת, אמונה בעצמו שהוא מסוגל לכך, וכמובן סיעתא דשמיא.
בהמשך לכך, כעת ניתן להבין ביתר שאת את משמעותו הגדולה של התשליך. בראש השנה, החג שאליו יש להתכונן בעזרת חשבון נפש, תיקון המידות, ועוד, ישנה חשיבות גדולה להחזיק בכמה שיותר מצוות ובכמה שפחות עבירות. המשפט שנעשה בראש השנה כולל את כל מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו, ולכן צריך מאוד להשתדל להיות במצב הרוחני הגבוה והטוב ביותר שנוכל להיות בו.
משום כך, מקיימים את התשליך בראש השנה, וכל זאת על מנת להיפטר מכל העבירות שעשינו, ולעמוד כמה שיותר טהורים זכים ונקיים לפני ה‘ יתברך, גם משום שאנו אוהבים אותו ורוצים להתקרב אליו כמה שיותר, וגם משום שאנו רוצים לקבל כמה שיותר אור ושפע במשפט הכלל עולמי שמתקיים בראש השנה. בעניין זה כדאי לדעת שככל שאדם יהיה במצב רוחני גבוה וטוב יותר, כלומר עם כמה שיותר מצוות וכמה שפחות עבירות, כך יזכה בעזרת ה‘ לגזר דין נעים ומשמח יותר.
כעת, לאחר שהרחבנו מעט לגבי משמעותו של התשליך, נדבר כעת על מקורו ועל כמה עניינים הלכתיים הקשורים בו. בעניין מקורו של מנהג התשליך, כך כותבים לנו חכמים, יש לדעת שהחל הוא לראשונה להופיע בקרב יהודי אשכנז בשנת 1400 בקירוב. עם זאת, כמאה שנים לאחר מכן, רבי חיים ויטאל, שהיה תלמידו המובהק של האר“י שיבח את מנהג התשליך, וכך התפשט הוא בקרב קהילות ועדות רבות בישראל. עוד לגבי מקור התשליך, כדאי וחשוב לדעת שאת עצם עניינו של התשליך יש הלומדים מהפסוק המופיע בספר מיכה, פרק ז‘, פסוק י“ט: “ותשליך במצולות ים כל חטאתם“.
כפי שאמרנו לעיל, את התשליך עושים בראש השנה. עם זאת, כדאי לדעת שאת התשליך רצוי לעשות דווקא ביום הראשון של החג. בתוך כך, כדאי וחשוב לדעת שבחלק מהקהילות, אם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, דוחים את התשליך ליום השני של ראש השנה, מכיוון שיש החוששים לכך שאנשים יטלטלו את המחזורים שלהם מרשות לרשות. עניין זה של הוצאה וטלטול מרשות לרשות הוא ארוך ולא נרחיב בו כעת, רק נאמר שהוא מדבר על כך שבשבת אסור לטלטל דברים מרשות לרשות, ולכן יש הנוהגים לקיים את התשליך ביום השני של החג, כלומר ביום ראשון. עוד כדאי לדעת בעניין זה שישנן חסידויות אשר עושות את התשליך באחד הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לגבי המקום בו עושים את התשליך, כדאי וחשוב לדעת, כפי שאמרנו לעיל, שיש לעשות את התשליך ליד מקור מים. מקור המים המובחר ביותר לעניין זה הוא מקור מים זורם וטבעי, אך במקום שאין מקור מים טבעי כמו ים, מעיין, נחל, וכיוצא בזה, יוצרים מקור מים מלאכותי כמו גיגית המלאה במים. במקרים שבהם גם זה לא מתאפשר, נוהגים פשוט לפתוח ברז, ולהשליך את החטאים למים היוצאים ממנו.
בנושא זה עוד כדאי וחשוב לדעת, שיש עניין גדול לעשות את התשליך ליד מקור מים שיש בו דגים. לעניין זה כמה סיבות, וביניהן: עם ישראל נמשל לדגים במובן זה שכמו שעין הרע לא שולטת בדגים – כך היא גם לא שולטת בעם ישראל. בנוסף, הדגים מתרבים במהירות ובקלות, ואת עם ישראל מברכים ש ‘יפרו וירבו כדגים‘. עניין נוסף שכדאי לדעת בעניין המים, הקשורים לתשליך כאמור, הוא שבתורת הסוד כתוב שמים מסמלים את מידת החסד, ובראש השנה יש עניין גדול להעצים את מידת החסד, כדי שירד כמה שיותר שפע חיובי ומשמח לעולם.
לסיום מאמר זה נאמר שלא כל קהילות ישראל קיבלו עליהן לעשות את התשליך, אך רובו ככולו של עם ישראל מקיים אותו, וזוכה בזכות כך לברכה גדולה וישועה נפלאה. נחתום את מאמרנו זה בתפילה שנזכה לא לחטוא לעולם, ושאם חלילה נחטא – שנזכה להשליך מעלינו את החטאים כמה שיותר מהר, כדי שתמיד נהיה בקדושה ושמחה, אמן.
