מאת אבנר שאקי
תקציר:
בז’ באדר, בדיוק שבוע לפני חג הפורים, מציינים בלוח השנה היהודי את יום לידתו ופטירתו של גדול מנהיגי ונביאי ישראל בכל הדורות, משה רבינו. למרות שהתואר הזה, “גדול מנהיגי ונביאי ישראל בכל הדורות” – הוא תואר מכובד במאוד מאוד, עד שנראה שאין תואר מכובד ממנו, משה רבינו אף היה גדול מכל האנשים שהיו מיום בריאת העולם עד עצם היום הזה, וכל האנשים שיהיו בעולם – עד ביאת המשיח.
ביום זה, ז’ באדר, עולים המוני אנשים מעם ישראל למירון, לקברו של רבי שמעון בר יוחאי, ומתפללים לה’ בעבור הדברים החשובים להם, ומבקשים ממשה רבינו ומרבי שמעון בר יוחאי שיתפללו אף הם לה’ יתברך, שישעה לתפילתם. רבים אינם יודעים זאת, אך את המנהג הזה ייסד הרב משה צבי נריה, ראש ישיבת כפר הרואה המכונה “אבי דור הכיפות הסרוגות”, שבחר לציין ביום זה את ניצחונו של עם ישראל במלחמת העצמאות, בשנת ה’תש”ח.