מאת אבנר שאקי
תקציר:
הסליחות הנם קטעי תפילה תחנונים ובקשות סליחה ומחילה מריבונו של עולם, שתקנו לנו חכמינו זכרונם לברכה, הנאמרים בחיל ורעדה, בשעות עלות השחר.
קהילות הספרדים נוהגות לאומרן מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, ואילו האשכנזים מתחילים לאומרן ממוצאי השבת האחרונה שלפני ראש השנה. עיקר תוכנם של הסליחות קשור בענייני חזרה בתשובה, רצון להתקרב לה’ יתברך ובקשת סליחה ומחילה ממנו.
כיוון שבראש השנה וביום הכיפורים כל באי עולם עוברים כבני מרון תחת כסא הכבוד, למדונו חז”ל שטוב וצריך להרבות בימים קדושים אלו בתפילות ותחנונים. גדולי ישראל בכל הדורות הקפידו מאוד באמירת הסליחות בכוונה עצומה, ואף עודדו את צאן מרעיתם לעשות כן. אנו מזמינים אתכם קוראים חביבים להצטרף להמוני בית ישראל ולומר את קטעי הסליחות הנפלאים, ולהתכונן כראוי לימים הנוראים.
הרחבה:
קרני השמש המלטפות מתחילות להיכנס לחדרי הבתים מבין סדקי התריסים. הציפורים מתעוררות לאיטן על העצים הגבוהים, ופותחות בציוצן הנעים. הלילה מנסה להילחם בכוחותיו האחרונים באור הגדול שמבקש להאיר ולהעיר את העולם, אך נכשל ונסוג ללא תנאים. גבאי בית הכנסת, הורים, חברים או שעונים מעוררים- כולם יחד וכל אחד לחוד מבשרים שהגיעה עת הסליחות, ולאט לאט המוני בית ישראל מתעוררים.
סליחות. פיוטי הסליחות. רק למשמע המילה הזו- כל לב יהודי נרגש. הסליחות הנם קטעי תפילה תחנונים ובקשות סליחה ומחילה מריבונו של עולם, שתקנו לנו חכמינו זכרונם לברכה, הנאמרים בחיל ורעדה, בשעות עלות השחר.
קהילות הספרדים נוהגות לאומרן מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, ואילו האשכנזים מתחילים לאומרן ממוצאי השבת האחרונה שלפני ראש השנה, אלא אם כן ראש השנה יוצא בימים ב’ או ג’, ולא נותרו ארבעה ימים לומר בהם סליחות, ובמקרה זה מתחילים לומר אותן במוצאי שבת של השבוע הקודם. גם האשכנזים מסיימים לאומרן ביום הכיפורים.
עיקר תוכנם של הסליחות קשור בענייני חזרה בתשובה, רצון להתקרב לה’ יתברך ובקשת סליחה ומחילה ממנו. כיוון שבראש השנה וביום הכיפורים כל באי עולם עוברים כבני מרון תחת כסא הכבוד, ונשפטים על מעשיהם בשנה החולפת, ואף נגזר ונחתם דינם לשנה הבאה, למדונו חז”ל שטוב וצריך להרבות בימים קדושים אלו בתפילות ותחנונים.
אמנם כל הקטעים הנאמרים בסליחות הם נוראים ונשגבים, ויסודם בהררי קודש, אך בכל זאת ישנם מספר פיוטים שהתחבבו במיוחד על ישראל. פיוטים שנוגעים בניצוץ היהודי של כל אחד מאיתנו בעצמה רבה.
בעניין זה, בסליחות נוסח עדות המזרח, ניתן למנות למשל את ‘אדון הסליחות’, ‘עננו’, ‘יה שמע אביוניך’ ו- ‘אליך ה’ נשאתי עיני’. בסליחות נוסח ספרד, הנאמרות על ידי רוב האשכנזים, ניתן לציין את ‘עננו’ בגרסתו האירופאית, ‘מי שענה’ ו- ‘מכניסי רחמים’. בשני הנוסחים נאמר הפיוט המופלא ‘אם אפס רובע הקן’.
נתמקד מעט בפיוט ‘אם אפס רובע הקן’, מכיוון שהוא פיוט מרכזי באמירת הסליחות. את הפיוט כתב רבי אפרים בר יצחק מרגנסבורג, ועיקר עניינו הוא עקידת יצחק. סיפור העקידה, זאת יש לדעת, לוקח חלק מרכזי בכל הימים הנוראים, ואף עניין התקיעה בשופר קשור אליו. הפיוט, לשמחתנו, מסתיים במלים מעוררות תקווה, הנוסכות ביטחון ומרגוע בקרב אומריו הרבים מדי שנה ושנה: “להמשיך רחמיך וחסדיך משמי מרומים, אל מלך יושב על כסא רחמים”.
בעוד הסליחות של בני עדות המזרח קבועות הן, ונוסחן כמעט ולא משתנה, אצל האשכנזים הסליחות משתנות מיום ליום, ולמעשה לכל יום יש נוסח סליחות ייחודי משלו. יחד עם זאת, יש גם דברים דומים- י”ג מידות הרחמים עוברות כחוט השני בשני הנוסחים, וכן בשניהם מוקדש חלק נכבד מקטעי הסליחות לאמירת וידוי ומניית חטאים.
גדולי ישראל בכל דור ודור הקפידו מאוד באמירת הסליחות בכוונה עצומה, ואף עודדו את צאן מרעיתם לעשות כן. אנו מזמינים אתכם קוראים חביבים להצטרף להמוני בית ישראל ולומר את קטעי הסליחות הנפלאים, ולהתכונן כראוי לימים הנוראים. בנוסף, אנו מציעים לכם למלא את פרטיכם בטופס המופיע מטה, ולקבל ברכה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים מרבני הארגון, שיעתירו בתפילה עליכם ועל בני ביתכם.