מאת אבנר שאקי
תקציר:
לאחר ששת ימי העבודה, ששת ימי הבריאה, תמיד מגיעה שבת. בשבת אנו עוזבים את עולם החומר, מפסיקים לעבוד, לרדוף אחרי הכסף, ולהיות שקועים בענייני העולם הזה. בשבת אנו טועמים קצת מהעולם הבא. בשבת אנו מתעסקים בדברים רוחניים, וכמו כן בדברים גשמיים שיעזרו לנו להיות רגועים ושמחים, על מנת שנוכל להתעסק בדברים הרוחניים מתוך נחת ושלווה.
המטרה הראשונה והחשובה ביותר של השבת היא לציין ולהזכיר את בריאת העולם על ידי הקב”ה. בריאה שנעשתה במשך שישה ימים, וביום השביעי ה’ שבת מכל מלאכתו. לכן, כל אדם שעוצר את עיסוקיו השונים, ושובת ממלאכתו בשבת, למעשה מעיד על עצמו שהוא מכיר בכך שאלוהי ישראל ברא את העולם בשישה ימים, וביום השביעי – שבת וינפש. כלומר פסק ממלאכתו. ועל ידי שביתה של האדם, הוא מדמה את השביתה שה’ שבת ביום השביעי, וכך זוכר את העניין החשוב הזה.