מאת אבנר שאקי
תקציר:
תנועת החסידות היא תנועה יהודית שייסד רבי ישראל בן אליעזר, הידוע יותר בכינויו ‘הבעל שם טוב’, בסביבות אמצע המאה ה-18 (למניינם). באותם שנים חי הבעל שם טוב באוקראינה, אך תוך זמן קצר מאוד שמה של תנועת החסידות הלך לפניה, נישא בפי רבים, והתפשט בקרב יהודים רבים בכל רחבי אירופה, ואף מעט מחוצה לה.
בעולם התורה ומאידך בעולם האקדמיה מציינים רבנים וחוקרים שונים מספר סיבות אשר למעשה הביאו לצמיחתה ושגשוגה של תנועת החסידות, אך לדעת רבים, ישנן שתי סיבות עיקריות שגרמו לעניין זה: התרחקותם של המוני עמך בית ישראל מהתורה וממצוותיה, ותחילת הפצת תורת הקבלה ברבים.