מאת אבנר שאקי
תקציר:
אהרון הכהן היה הכהן הגדול הראשון של עם ישראל, אחיהם של משה רבינו ומרים הנביאה, ושותף עיקרי בהוצאתם של בני ישראל ממצרים. את הזכות הזו בה זכה אהרון מסבירים חכמינו זכרונם לברכה בכך שאהרון פרגן למשה אחיו כאשר זה נבחר להנהגת עם ישראל. אהרון היה מבוגר ממשה, כמו שציינו לעיל, ולכן היה יכול לקנא בו. במקום זאת, שמח אהרון בבחירתו של משה להנהגת עם ישראל והוצאתם ממצרים, כמו שמעיד עליו ה‘ באומרו למשה על אהרון: “וראך ושמח בלבו“.
רבים אינם יודעים זאת, אך מותו של אהרון לא התרחש בפתאומיות. אהרון היה צדיק גדול, וקרוב לה‘ באופן פלאי ונדיר, ולכן ידע הוא מראש על מותו הצפוי, ונערך אליו בהתאם. אהרון הכהן נפטר בא‘ באב, שהוא כידוע ראש חודש אב. באופן מעורר פליאה, יום פטירתו של אהרון הכהן הוא יום הפטירה היחיד בתנ“ך שהוזכר בתאריכו המדויק.