מאת אבנר שאקי
תקציר:
התלמוד הירושלמי הוא למעשה פירוש והרחבה של המשנה, המשמשת כפירוש והרחבה של חמשת חומשי התורה. רמת ההרחבה בתלמוד הירושלמי על המקורות הקודמים לה נחשבת לממוצעת, בין הרחבתה המועטה יחסית של התוספתא (מקור קדום העוסק בהרחבה לגבי המופיע במשנה) לבין הרחבתו הארוכה יחסית של התלמד הבבלי.
התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל, והחכמים שמופיעים בו מכונים ‘אמוראים‘. בששת סדרי המשנה, שעל גבם כאמור בנוי התלמוד הירושלמי, יש 63 מסכתות. עם זאת, בתלמוד הירושלמי אין מסכתות על כל מסכתות המשנה. מבחינת היקף, בהשוואה בין גודלו של התלמוד הירושלמי ביחס למקבילו הבבלי (מבחינת מספר מילים), ניתן לומר שמספר המילים בירושלמי הוא כ-40% מהבבלי.