מאת אבנר שאקי
תקציר:
אחד מראשי התיבות היותר עמוקים וחשובים שלמדו אותנו חז”ל בעניין שמו של חודש חודש הרחמים והסליחות הוא: אלו”ל – “איש לרעהו ומתנות לאביונים”.
בהזכירם את ראשי התיבות הללו התכוונו הם ללמדנו שני דברים עיקריים: א. “איש לרעהו” – על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה והזכות, בכל השנה כולה אך בפרט בימים אלו, להיות “איש לרעהו”. כלומר – להיות אחד בשביל השני, אחת למען השנייה. ב. “מתנות לאביונים” – עוד רצו הם ללמדנו, שבמיוחד בימים אלו ראוי להרבות במתנות לאביונים, כלומר בצדקה וחסד, למען האנשים מעמנו הזקוקים לכך.
על ידי עשיית חסד ונתינת צדקה האדם מרבה את זכויותיו בעולם האמת, ומשפר את מצבו לפני המשפט שיערך לו בעשרת ימי תשובה, הלוא הם עשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור.
הרחבה:
לא רבים יודעים זאת, אך חז”ל מצאו ודרשו כמה וכמה ראשי תיבות מאוד מעניינים ומשמעותיים בשמו של חודש הרחמים והסליחות שאנו מצויים בעיצומו: “אלול”. המפורסם שבהם הוא “אני לדודי ודודי לי”, הבא לבטא את הקשר העמוק ומלא האהבה שיש בין הקב”ה לעם ישראל, המתגלה ביתר שאת בחודש קדוש זה.
אחד מראשי התיבות היותר עמוקים שלמדו אותנו חז”ל בעניין זה הוא: אלו”ל – “איש לרעהו ומתנות לאביונים”. המילים הללו הן למעשה סופו של פסוק כ”ב המופיע בפרק ט’ במגילת אסתר, אותה אנו קוראים בחג הפורים.
בהזכירם את ראשי התיבות הללו התכוונו רבותינו ללמד אותנו שני דברים עיקריים:
א. “איש לרעהו” – על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה והזכות, בכל השנה כולה אך בפרט בימים אלו של חודש אלול, להיות “איש לרעהו”. כלומר להיות אחד בשביל השני, אחת למען השנייה. לעזור, לסייע ולתמוך. כל אחד מאיתנו מתמודד עם קשיים, ועלינו לזהות זאת ולסייע בכך, כל אחד לפי יכולתו וכישוריו.
ב. “מתנות לאביונים” – עוד רצו ללמד אותנו חכמינו, שבמיוחד בימים אלו ראוי להרבות במתנות לאביונים, כלומר בצדקה וחסד, למען האנשים מעמנו הזקוקים לכך. על ידי עשיית חסד ונתינת צדקה האדם מרבה את זכויותיו, ומשפר את מצבו לפני המשפט שיערך לו בעשרת ימי תשובה, הלוא הם עשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור. ניתן לראות את מעלתה של הצדקה בימים אלה, ובכלל, גם בשורה הנפלאה והחשובה מתוך הפיוט הקדוש והמוכר: “ונתנה תוקף”, שצדקה מוזכרת בו כאחד משלושת הדברים המסוגלים להעביר מעלינו גזירות קשות: “ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזירה”.
אנשים רבים מעוניינים לדעת מהי הגדרתו של “אביון” לפי התורה. בעניין זה יש כמה דעות, אך לפי לא מעט פוסקים חשובים, אביון הוא אדם שמתקשה להשיג את צרכי מחייתו הבסיסיים – בית מגורים, מזון, בגדים וכיו”ב. עם זאת, יש לדעת, שהתורה כל כך מחשיבה את מצוות הצדקה וכבוד הבריות, עד כדי שיש דין מיוחד שאומר שמותר ואף צריך לתרום כסף לאדם עשיר שירד מנכסיו, כדי שיוכל לרכוש לעצמו דברי תפנוקים ומותרות שהיה מורגל בהם בימי עושרו. אפילו על ידי כך, הורו לנו חכמינו, יכול האדם לקיים את מצוות הצדקה למהדרין.
יפה וכדאי לראות, שהמילה ‘צדקה’, שכאמור הקב”ה כל כך אוהבה ומחשיבה, באה מהמילה צדק. יושר. הגינות. ה’ בעצם בא לומר לנו בעניין זה, שאדם לא צריך להרגיש שהוא יוצא מגדרו כשהוא נותן צדקה, שהוא עושה משהו שיש בו גבורה או נדיבות יוצאת דופן, אלא פשוט את מה שצודק. הוא עושה צדק. הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות. התורה, במקומות רבים, מלמדת אותנו שאת כל מה שיש לנו, כולל כספנו כמובן, לא קיבלנו בזכות כוחנו או כישורינו, אלא קיבלנו זאת מה’. לכן, עלינו לעשות עם מה שיש לנו, את מה שה’ ציווה אותנו לעשות בכל עניין ועניין.
לגבי תחום חשוב נוסף, שעוסק בשאלה – כמה צדקה אדם צריך לתת, מקובל לומר שעל האדם לתרום עשירית ממשכורתו החודשית לכל הפחות, ואם הוא רוצה לנהוג במידת חסידות, אזי עליו לתרום לצדקה 20% ממשכורתו החודשית לכל היותר. כמובן, שזה מתייחס לעניין מעשר. עם זאת, יש מקרים מיוחדים בהם אדם צריך לתת מעבר לכך – למשל בפורים, בשעה שמתנות לאביונים היא חלק ממצוות היום.
עם זאת, יש לומר, שאדם רשאי לתת צדקה בזמן מסוים סכום כסף שהוא למעלה מ 20% ממשכורתו החודשית, ובלבד שזה יהיה הגיוני, ושיישאר לו לבני משפחתו מספיק כסף בכדי שיוכלו להשיג את צרכי המחייה הבסיסיים עבורם.
לאחר שלמדנו מה מעלתה העצומה של מצוות הצדקה, ודיברנו על מיהו אביון ומה חשיבותה הרבה של התמיכה בו, ברצוננו לספר לכם שאנו בעמותת שערי רחמים הצבנו בין היתר כמטרות עמותתנו את הסיוע המיוחד לילדים ולנוער מהשכבות החלשות בחברה, חלוקת קמחא דפסחא, הקמת ותפעול בתי תמחוי, והפעלת ניידות לאיסוף מזון עבור נזקקים. אנו מזמינים אתכם קוראים יקרים לנצל את ההזדמנות, ולהרים תרומה לאביונים בעין יפה דרך עמותתנו, וב”ה תהיה תרומתכם זו כפרה לעוונותיכם, ולעוונות כל בית ישראל בכל מקום שהם.
וב”ה, כמו שבימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, שמסיפורם שאבו חז”ל את הפסוק: “איש לרעהו ומתנות לאביונים” שבו עסקנו כעת – הכל התהפך תודה לאל לטובה ולברכה, כן נזכה גם בימינו אנו שכל הקשיים של עם ישראל יהפכו במהרה לדברים משמחים, טובים ונעימים, ויקוים בנו הפסוק השלם: “כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.” אמן ואמן.