אבנר שאקי
תקציר:
תפילת ‘אל מלא רחמים’ הנה תפילה הנאמרת במסורת ישראל לזכרו של נפטר יחיד או של נפטרים רבים. במקורה, תפילת ‘אל מלא רחמים’ הייתה נהוגה בקרב קהילות יוצאי אשכנז, אך כיום השימוש בה רחב ונפוץ יותר. כיום, תפילה זו נאמרת במקרים רבים וביניהם הלוויות, ימי עלייה לקברי נפטרים, ימי השנה לנפטרים וכן בימי זיכרון לאומיים כיום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
הרחבה:
תפילת ‘אל מלא רחמים’ הנה תפילה הנאמרת במסורת ישראל לזכרו של נפטר יחיד או של נפטרים רבים. במקורה, תפילת ‘אל מלא רחמים’ הייתה נהוגה בקרב קהילות יוצאי אשכנז, אך כיום השימוש בה רחב ונפוץ יותר. כיום, תפילה זו נאמרת במקרים רבים וביניהם הלוויות, ימי עלייה לקברי נפטרים, ימי השנה לנפטרים וכן בימי זיכרון לאומיים כיום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
הפעם הראשונה שבה תפילה זו הוזכרה הייתה בספר ‘מעבר יבֹק’, שחיבר רבי אהרון ברכיה ממודנה (עיר הולדתו). רבי אהרון ברכיה היה רב ומקובל שחי ופעל באיטליה, אשר נפטר באמצע המאה ה-17 למניינם. הרב אהרון ברכיה למד בילדותו אצל רבי הלל החסיד ממודנה ורבי מנחם עזריה מפאנו. לאחר מספר שנים נסמך רבי אהרון ברכיה לרבנות בסמיכת חכמי צפת על ידי רבי יום טוב צהלון.
ברבות הימים הקים בביתו רבי אהרון ברכיה ישיבה ותלמוד תורה, ויהודי מודנה היו מגיעים לביתו על מנת ללמוד תורה. לאחר מכן הקים רבי אהרון בית כנסת ובית מדרש בבית אביו. לרבי אהרון ברכיה נולדו מספר בנים ובת אחת. אחד מבניו היה רבי הלל ברכיה, שאף הוא היה מחכמי העיר מודנה. רבי אהרון ברכיה היה עילוי בתורת הקבלה, ונמנה על גדולי מקובלי איטליה בדורו. הרב החיד”א, רבי חיים דוד אזולאי, שהיה פוסק הלכה ומקובל, ובכלל – מחשובי הרבנים בדורו, כתב באחד מכתביו ששמע שלרבי אהרון ברכיה היה מלאך שמיימי שלימדו תורה. למלאך זה קוראים במסורת ישראל ‘מגיד’, וכמה מחכמי ישראל זכו להופעתו של ‘מגיד’ שכזה. אחד המפורסמים שבהם היה רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. רבי אהרון ברכיה חיבר עשרות ספרים, ושמונה עשר מהם נשארו בכתב יד. מתוכם, ארבעה הודפסו.
החיבור הראשון אותו כתב רבי אהרון ברכיה נקרא ‘אשמורת הבוקר’, אשר כלל מספר תפילות שיועדו עבור האנשים שמשכימים קום, קמים לפני עלות השחר – ומעוניינים להתפלל ולהודות לה’ לפני תפילת שחרית. בנוסף לכך כתב רבי אהרון ברכיה ספרים נוספים, וביניהם: ‘מגן אהרן’, ‘אמרי שפר’ (חידושים בחכמת הקבלה), ‘שמן זית זך’ (כללי תורת הקבלה לפי שיטת האר”י), ‘שתיל פורח’ (כוונות לשבת, נטילת ידיים, כשרות ותפילות מגוונות), ‘בגדי קודש’, ‘מעיל צדקה’, וכן כתב רבי אהרון ברכיה פירוש על תיקוני הזוהר.
אם כן, ‘מעבר יבֹק’, ספרו של רבי אהרון ברכיה שבו הופיעה לראשונה תפילת ‘אל מלא רחמים’, עוסק בתקופת חייו האחרונה של האדם, ובמה שמגיע אחריה – חיי הנצח בעולם הבא. במסגרת זו, בספר הנ”ל אשר הודפס לראשונה בשנת 1626 (למניינם) באיטליה, ישנם 112 פרקים – בגימטריה ‘יבֹק’, והספר מכיל תפילות המיועדות לחולים ובני משפחתם, לזמני המחלה, רגעי הפטירה, קבורת הנפטרים וזמנים נוספים. בנוסף לזאת, בספר ישנם קטעים העוסקים בתקוותו של החולה להתרפא ולהמשיך לחיות, וכן לפחדים אשר מלווים אותו באופן טבעי. במקורו, הספר לא נכתב כספר הלכתי, אך למרות זאת יש לדברים שנכתבו בו השפעה מהותית ומשמעותית על פסיקת ההלכה הנוגעת לתקופת חייו האחרונה של אדם מישראל.
דבר מעניין נוסף אותו כדאי וחשוב לדעת אודות הספר הוא ששמו ניתן לו בין היתר מכיוון שכותב הספר, רבי אהרון ברכיה, מדמה את המעבר בין העולמות – העולם הזה והעולם הבא – למעברו של יעקב אבינו את נחל יבוק. לאחר שיעקב אבינו עזב את בית חמיו, לבן, היה הוא בדרכו לארץ ישראל, ובדרך זו תכנן לפגוש את עשו אחיו. אחרי שנפגש יעקב עם עשיו הוא עבר את נחל יבוק, ובלילה ההוא נאבק במלאך, שחז”ל מלמדים אותנו שלמעשה היה שרו של עשו (מלאך המייצג בעולמות העליונים את עשו וזרעו).
אם כן, בספר בראשית, פרק לב’, פסוקים כ”ה-ל”ג, כך מתארת התורה את מאבק הגבורה ההוא: “ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו. ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל. וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם. ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי. ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו. על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה”.
אם כן, בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שרבי אהרון ברכיה מדמה את מאבקו של יעקב להידבקות בה’ המתרחשת לאחר המוות, ואת מה שקרה בעלות השחר, את תום המאבק, מדמה רבי אהרון ברכיה לתחיית המתים.
בפסקאות האחרונות הרחבנו על רבי אהרון ברכיה ועל ספרו ‘מעבר יבֹק’, אשר בו כאמור מופיעה לראשונה תפילת ‘אל מלא רחמים’, וכעת נמשיך לעסוק בתפילה זו באופן ישיר, ובפרט – לעסוק בנוסחיה השונים. לתפילת ‘אל מלא רחמים’ ישנם מספר נוסחים – המשתנים לפי הצורך והעניין. יש שמתפללים את תפילת ‘אל מלא רחמים’ עבור נפטר יחיד. במקרה זה, נוסח התפילה הזו כדלהלן: “אל מלא רחמים, שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים, את נשמת (וכאן מזכירים את שם הנפטר ושם אמו או שם אביו) שהלך לעולמו, בעבור שנתפלל / שנדבו צדקה בעד הזכרת נשמתו, לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים, ויצרור בצרור החיים את נשמתו, ה’ הוא נחלתו, וינוח בשלום על משכבו ונאמר אמן”.
מעבר לנוסח התפילה הנ”ל אשר חובר עבור נפטר יחיד, במהלך השנים חוברו נוסחים ייחודיים לנפטרים שנפטרו באסונות בהיקפים שונים, וביניהם כאמור יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, וכמו כן חוברו נוסחים עבור הרוגי גזירות ת”ח-ת”ט, הרוגי מטוס ‘אל על’ שהופל בשמי בולגריה, מעפילים שנהרגו בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
השלד הבסיסי של התפילה, כלומר תחילתם וסופם של כל נוסחי תפילת ‘אל מלא רחמים’ דומים אחד לשני, אך החלק האמצעי שלהם משתנה מעניין לעניין. וכעת נזכיר את הנוסח הנאמר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. עוד בימי השואה חיברה הרבנות הראשית לישראל נוסח תפילת ‘אל מלא רחמים’ שנקרא ‘אל מלא רחמים לקורבנות היטלר’.
במהלך השנים לאחר השואה נכתבו נוסחים נוספים, אשר היו לגביהם מספר מחלוקות. בסופו של דבר הגיעו להסכמות על הנוסח הסופי, שנאמר עד היום בטקס הממלכתי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ובמקומות ובזמנים נוספים. בנוסח זה, במקום שם הנפטר שמופיע בתפילת ‘אל מלא רחמים’ הנאמרת לנפטר יחיד, מוסיפים את המילים הללו: “לנשמות ששת המיליונים אחינו ואחיותינו רבבות אלפי ישראל, אנשים, נשים וטף. שנהרגו, שנשחטו, שנשרפו, שנחנקו, שנקברו חיים ושהומתו בכל מיני מיתות משונות ואכזריות בידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם, ושהלכו לעולמם על קידוש ה'”. ישנם שינויים נוספים בין נוסח תפילת ‘אל מלא רחמים’ המיועד לפטירת אדם יחיד לבין הנוסח המיועד לזכר נפטרים רבים, אך במאמר זה נביא את עיקרי השינויים ולא את כולם.
הנוסח הבא שנדבר אודותיו הוא נוסח תפילת ‘אל מלא רחמים’ הנאמר לזכר חללי מערכות ישראל. בנוסח זה, במקום שם הנפטר הנאמר בנוסח המכוון לנפטר יחיד אומרים את המילים הבאות: “לנשמות החיילים והחיילות של צבא ההגנה לישראל שנפלו במלחמות ישראל בפעולות הגנה תגמול וביטחון ובעת מילוי תפקידם ובעת שירותם, ולנשמות כל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם, ולקהילות המודיעין הביטחון והמשטרה שחירפו נפשם למות על קדושת ה’ ובעזרת אלוהי מערכות ישראל הביאו לתקומת האומה והמדינה ולגאולת הארץ ועיר האלוהים, ולכל אלה שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי המרצחים מארגוני הטרור”.
את מאמרנו זה נחתום בתפילה לבורא עולמים למען כך שכולנו – כלל ישראל – נזכה לשנים רבות, נעימות וטובות, שתמיד נהיה בריאים ונזכה לבריאות איתנה ויציבה, שנהיה בשמחה וקדושה תמיד, שהקב”ה ינחם את עם ישראל על המתים שכבר נפטרו ויעלה מעלה מעלה את נשמתם. וכמובן, בתוך כך, נתחנן לפני ה’ אלוהינו שיבנה בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו, שנזכה לגאולה השלמה תכף ומיד ממש ונתענג על זיו שכינתו ותפארתו כל הימים.
