הדלקת נרות במסורת ישראל

מאת אבנר שאקי

תקציר:

במסורת ישראל נהוג להדליק נרות בזמנים מיוחדים ומסוימים במהלך השנה. אנו מדליקים נרות זמן קצר לפני כניסת שבתות וחגים, מדליקים נרות בשמונת ימי חג החנוכה, בימי השנה של פטירת צדיקים, בימי השנה של פטירת קרובי משפחה, ועוד.

להדלקת הנרות יש משמעות רבה במורשת ישראל, ואכן הרבה אנשים מעם ישראל, גם כאלה שאינם דתיים, מקיימים את המצווה הזו. כעת נפרט לגבי המועדים השונים בהם מדליקים נרות.

הדלקת הנרות הבסיסית והמוכרת ביותר במורשת ישראל היא הדלקת הנרות לכבוד שבת קודש. לאחר ששת ימי העבודה, ששת ימי הבריאה, המגיעה שבת. בשבת אנחנו עוזבים את עולם החומר, מפסיקים לעבוד, לרדוף אחרי כסף, ולהיות שקועים בענייני העולם הזה. בשבת אנו טועמים מעין עולם הבא. בתוך כל זאת, ניתן לומר שהסימן המובהק ביותר לכניסתה של השבת הוא הדלקת הנרות. עד לרגע הדלקת הנרות, אנחנו מתרוצצים, לחוצים, ונמרצים. מהרגע שבו הדלקנו נרות, יש אווירה אחרת בבית. מה שלא הספקנו – יאלץ להידחות. זהו. השבת כבר כאן.

הרחבה:

במסורת ישראל נהוג להדליק נרות בזמנים מיוחדים ומסוימים במהלך השנה. אנו מדליקים נרות זמן קצר לפני כניסת שבתות וחגים, מדליקים נרות בשמונת ימי חג החנוכה, בימי השנה של פטירת צדיקים, בימי השנה של פטירת קרובי משפחה, ועוד.

יש כמה וכמה מנהגים שונים בעם ישראל, לגבי מועד ואופן הדלקת הנרות. מבלי להרחיב מדי בדברים אלו, נאמר שיש דעות מגוונות ומנהגים ושנים לגבי זמן הדלקת הנרות, וכן דעות מגוונות ומנהגים שונים לגבי כמות הנרות אותן יש להדליק. בקרב רבים מישראל, נהוג להדליק נר אחד עבור כל אחד מבני הבית. כלומר אֵם משפחה בת 8 נפשות, תדליק שמונה נרות. לאחר הדלקת הנרות ישנה תפילה יפה ומיוחדת אותה האם נושאת, ובה היא מבקשת טוב עבור עצמה, בני משפחתה, וכל עם ישראל.

להדלקת הנרות יש משמעות רבה במורשת ישראל, ואכן הרבה אנשים מעם ישראל, גם כאלה שאינם דתיים, מקיימים את המצווה הזו. כעת נפרט לגבי המועדים השונים בהם מדליקים נרות.

הדלקת נרות שבת – לאחר ששת ימי העבודה, ששת ימי הבריאה, תמיד מגיעה שבת. בשבת אנחנו עוזבים את עולם החומר, את עולם החול, מפסיקים לעבוד, להתעסק עם כסף, לרדוף אחרי כסף, ומפסיקים להיות שקועים בענייני העולם הזה. בשבת אנו טועמים מעין עולם הבא, ומתעסקים בדברים רוחניים, וכן בדברים גשמיים שיעזרו לנו להיות שמחים ורגועים, על מנת שנוכל להתעסק בדברים הרוחניים, מתוך נחת ושלווה.

בתוך כל זאת, ניתן לומר שהסימן המובהק ביותר לכניסתה של השבת הוא הדלקת הנרות. עד לרגע הדלקת הנרות, אנחנו מתרוצצים, לחוצים, עושים דברים אחרונים, שמים שעון שבת, פלטה, מיחם, תולים כביסה, ושאר הפעולות הרגילות של הבית. מרגע שהדלקנו נרות, מה שבדרך כלל עושה האם בכל בית, יש אווירה אחרת בבית. אנחנו מפסיקים לרוץ ולהתאמץ, ורק מקבלים את השבת. מה שלא הספקנו – יאלץ להידחות. זהו. השבת כבר כאן. שבת שלום.

הדלקת נרות חג ויום טוב – כידוע, יש לא מעט חגים, מועדים, וימים טובים במורשת ישראל. בכל החגים שבהם אנו מצווים לשבות ממלאכה, באופן הדומה לשבת, אנו מדליקים נרות סמוך לכניסתם. גם בחגים נהוג שהאם מדליקה את הנרות בכל בית, ונוהגים להדליק את אותו מספר הנרות שנוהגים להדליק בשבת. יום הכיפורים, זאת חשוב לדעת, גם נחשב בכלל חגים אלה, וגם בסמוך לכניסתו אנו מדליקים נרות ומברכים כפי שמופיע במחזורים.

הדלקת נרות חנוכה – אחד מהדברים המשמעותיים ביותר בחג החנוכה הוא נס פך השמן, וראוי להרחיב עליו את הדיבור. בתום הקרבות על בית המקדש, כשסוף-סוף הגיעו אליו החשמונאים, מאוד רצו הם להדליק את המנורה, כבימים עברו, אך לא היה בנמצא פך שמן טהור, סגור, עם החותמת המתאימה. במשך מאות שנים, מהקמת בית המקדש הראשון ועד לימים עליהם אנו מדברים, השמן שהושם במנורה בעלת שבעת הקנים שהייתה בבית המקדש היה טהור וכשר בלבד, ולא רצו החשמונאים לפגום במסורת נפלאה ואפופת סוד זו.

לאחר תפילות וחיפושים מאומצים מצאו הם פך שמן קטן אחד, מתחת להריסות. עם זאת, תחושה קשה תקפה אותם, מכיוון שעל פי ניסיונם היה אמור אותו פך להספיק ליום אחד בלבד, וכך יהיו מספר ימים בהם המנורה לא תדלק כלל. אמנם ההכנות למען הפקת שמן חדש וטהור החלו מיד בשוך הקרבות, אך באותה תקופה היו דרושים שמונה ימים על מנת להפיק שמן חדש. החשמונאים לא אמרו נואש, הדליקו את המנורה עם מה שהיה, ולמרבה הפתעתם – התרחש נס גדול, ואותו שמן הספיק לכל שמונת ימי ההכנה שהיו דרושים להפקת שמן חדש. את הנס הזה, נס פך השמן, אנו מציינים עד היום הזה, בהדלקת נרות חנוכה במשך שמונה ימים.

חשוב להוסיף ולומר, שאנו יודעים ורואים כי עניין נס פך השמן תפס מקום נכבד במורשת ישראל, ושהדלקת נרות חנוכה הוא עניין כה משמעותי ועוצמתי, עד שנטמע באופן עמוק ביותר בנשמות ישראל, לכל אורך הדורות, ובכל מקומות מגוריהם. בימינו אנו עניין זה מתבטא בכך שרבבות עמך בית ישראל, שבימים שבשגרה אינם מקפידים על שמירת המצוות, מדליקים נרות חנוכה בשמחה רבה. ובאופן של המהדרין מן המהדרין. ניתן לראות את העניין הזה גם בימי קדם, בהם אנשי ונשי עם ישראל היו מקפידים ביותר על הדלקת נרות חנוכה, גם בזמנים קשים בהם היה מסוכן מאוד ו/או מסובך מאוד להדליק נרות. דוגמה נפלאה ומדהימה לכך אפשר לראות בשנות השואה הקשות, בהן הקפידו רבים מישראל להדליק נרות חנוכה, ועשו מאמצים עילאיים, עד כדי סיכון חייהם, על מנת להדליק חנוכיות.

הדלקת נרות בציון ימי פטירתם של צדיקים – חז”ל מלמדים אותנו במספר מקומות, שימי פטירתם של צדיקים הם ימים המסוגלים לישועות גדולות. יש כמה סיבות לדבר, ונציין כמה – א. כתוב שמיתה של צדיקים מכפרת. כלומר עצם מותו של צדיק, בגלל האובדן הגדול והצער שיש בזה, מכפר על העוונות של עם ישראל. כלומר – מוחק ומבטל אותם. ומחיקת עוונות של רבים מישראל, זה דבר מאוד משמח. כי עיקר הייסורים מגיעים כתוצאה מעוונות, וככל שיש פחות עוונות – כך יש פחות ייסורים. ב. כתוב שצדיקים במיתתם קרויים חיים. כלומר לא רק שאינם מתים, אלא מתעלים הם לדרגה גבוהה יותר של חיים. אין הכוונה כמובן לחיים באופן גשמי, שבהם אוכלים והולכים למשל, אלא לחיים רוחניים. ג. יש הסוברים כי כוחם של צדיקים רב יותר בפעולתם למען עם ישראל, ובכוח תפילותיהם על עם ישראל, דווקא בשעה שהם נמצאים בעולם הבא, בעולם האמת, ולא בעולם הזה.

הדלקת הנר ביום פטירתו של הצדיק, זאת יש לדעת, נעשית על מנת לציין את יום הפטירה, והיא מכוונת לעילוי נשמתו, ולחיבור בין עם ישראל ובין נשמת הצדיק. בשעת ההדלקה, יש הנוהגים להתפלל על הדברים החשובים ביותר, תפילות פרטיות וכלליות, ולבקש מהצדיק שיתפלל לפני הקב”ה – שהתפילות יתקבלו. איננו מתפללים אל הצדיק עצמו, חלילה, אלא תמיד מתפללים רק לה’, ומבקשים מהצדיק שגם יתפלל עלינו. עוד בעניין זה נוסיף, שאנו רואים לא פעם שימי פטירתם של צדיקים הם ימים טובים לישראל, וכדוגמה הטובה ביותר בעניין זה נוכל להביא את ל”ג בעומר, שהוא למעשה יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, ונהגו ישראל לציין אותו בשמחה גדולה ומופלאה.

הדלקת נרות בימי פטירתם של בני משפחה – עוד נהגו ישראל, להדליק נר לזיכרון ולעילוי נשמה של מי מבני משפחתם שנפטר. הדלקה זו נעשית על מנת לזכור את הנפטר, לכבד את זכרו, ולעילוי נשמתו. כתוב במקורותינו: “כי נר מצווה, ותורה אור”. במקומות רבים קושרים בין אור הנר למצוות ותורה. בימים אלה, אנו רוצים לעלות את נשמתו של הנפטר לעולמות עליונים וקדושים יותר, ולהזכיר את המעשים הטובים שעשה, ולכן, בין היתר, נוהגים אנו להדליק נרות ביום פטירתם של בני משפחה.