מאת: אבנר שאקי
תקציר:
מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ היא מצווה חשובה עד מאוד בתורת ישראל, ולדעתם של רבים וטובים היא המצווה החשובה ביותר הקיימת בה. בנוסף לזאת, כדאי וחשוב לדעת שחכמים מלמדים אותנו שמצווה זו כוללת בתוכה מצוות רבות נוספות הנגזרות ממנה. אחת ההוכחות לחשיבותה האדירה של מצווה זו היא אמירתו של רבי עקיבא (שהיה מגדולי התנאים, חכמי המשנה) אודותיה – שהיא כלל גדול בתורה. משמעותה הבסיסית של מצוות ואהבת לרעך כמוך היא שאדם צריך לאהוב כל אחד מעם ישראל – כפי שהוא אוהב את עצמו, ומתוך כך להתנהג עם אחרים כפי שהוא רוצה שיתנהגו איתו.
הרחבה:
מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ היא מצווה חשובה עד מאוד בתורת ישראל, ולדעתם של רבים וטובים היא המצווה החשובה ביותר הקיימת בה. בנוסף לזאת, כדאי וחשוב לדעת שחכמים מלמדים אותנו שמצווה זו כוללת בתוכה מצוות רבות נוספות הנגזרות ממנה. אחת ההוכחות לחשיבותה האדירה של מצווה זו היא אמירתו של רבי עקיבא (שהיה מגדולי התנאים, חכמי המשנה) אודותיה – שהיא כלל גדול בתורה. משמעותה הבסיסית של מצוות ואהבת לרעך כמוך היא שאדם צריך לאהוב כל אחד מעם ישראל – כפי שהוא אוהב את עצמו, ומתוך כך להתנהג עם אחרים כפי שהוא רוצה שיתנהגו איתו. כלל חשוב נוסף שיוצא מתוך ציווי זה הוא: ‘מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך’. וכפי שאמרנו לעיל, מחיוב זה של ואהבת לרעך כמוך לומדים חכמים עוד מצוות רבות – כפי שנרחיב על כך בהמשך.
מקורה של מצווה זו מופיע בספר ויקרא, פרק י”ט פסוק י”ח: “לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'”. חלקן הראשון של הפסוק מדבר על כך שאסור לנקום ולנטור, כלומר לעשות רע לאדם שעשה לך רע ולשמור בלב טינה וכעס על אדם שפגע בך – ולקוות שגם לו יקרו דברים רעים. חציו השני של הפסוק מדבר על הציווי של ואהבת לרעך כמוך באופן ישיר.
כפי שניתן לראות, הפסוק אשר הבאנו לעיל, הכולל את הציווי של ואהבת לרעך כמוך – נחתם במילים ‘אני ה” – וחכמינו מלמדים אותנו שיש כמה סיבות לדבר. אחת הסיבות לעניין זה היא שהקב”ה למעשה אומר לנו שצריך לאהוב את החבר בגלל ש’אני ה”, כלומר גם ובעיקר בגלל שה’ ציווה אותנו לעשות כן, ולא רק בגלל שזה הדבר הטוב והנכון לעשותו באופן כללי, או בגלל שהציווי הזה מתיישב היטב על השכל והרגש. ובכלל, ניתן לומר על העניין הזה שאת כל המצוות אנחנו מקיימים קודם כל בגלל שה’ ציווה אותנו. זה הערך והעליון. אם אנחנו מוצאים סיבות טובות לקיום המצוות – מה טוב, אבל אין תנאי לקיום המצוות. טעם נוסף בעניין שציינו לעיל מדבר על כך שצריך להבין ש’אני ה”, צריך להאמין בה’, לרצות לקיים את מה שהוא אומר בשביל להצליח לקיים את המצווה הזו. מצוות ואהבת לרעך כמוך היא מצווה שהרבה פעמים מאוד קשה לקיים, אבל אם מאמינים בה’ ורוצים באמת לקיים את דבריו אז לעתים קרובות זה נהיה הרבה יותר פשוט ובר השגה. עוד בעניין זה ניתן לומר שה’אור החיים’ הקדוש מדבר על הקשר החזק וההדדי בין ישראל לה’ שניתן לראות בעזרת פסוק זה של: ‘ואהבת לרעך כמוך אני ה”.
עוד כדאי לדעת לגבי הפסוק שבו מופיע הציווי של מצוות ואהבת לרעך כמוך שמספר פרשנים עוסקים בשאלה של – למה כתוב בפסוק ואהבת לרעך כמוך, ולא ואהבת את רעך כמוך. בעניין זה יש מספר הסברים ודעות, אך לא נביא אותם במסגרת מאמר זה.
עניין נוסף הקשור למצוות ואהבת לרעך כמוך אותו כדאי להכיר הוא סיפורם של הלל הזקן והגר, המופיע במסכת שבת, דף ל”א, עמ’ א’. הלל הזקן, שהיה בשעתו נשיא הסנהדרין, התבקש בהזדמנות מסוימת ללמד גר שהתגייר את כל התורה על רגל אחת. לפני שנמשיך עם הסיפור, נרחיב מעט ונאמר שגר הוא גוי שמעוניין להצטרף לעם ישראל. ככלל, אין לעם ישראל עניין לצרף אנשים לשורותיו. עם ישראל מחויב בכלל המצוות, הגויים מחויבים בשבע מצוות בני נח, וזהו המצב המתוקן בעולמנו. לצד זאת, אם חשקה נפשו של גוי מסוים להתגייר, כלומר להצטרף לעם ישראל, עליו ללמוד תורה ולקבל עליו עול תורה ומצוות, ואם יעשה כן ויעבור גיור כהלכה בבית דין – יוכל להצטרף לעם ישראל ויוכרז ויוכר כאיש ישראל.
אם כן, אותו גר שהגיע להלל הזקן רצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת, כלומר, במילים שלנו, ללמוד את העניינים העיקריים של התורה, את התמצית שלה, את מהותה. הלל הזקן שמע את רצונו, ובתגובה לכך אמר לו: “דעלך סני – לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה. ואידך פירושה הוא, זיל גמור”. אם כן, בתרגום חופשי אלו הדברים שאמר הלל הזקן לאותו גר: ‘מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זה עיקר התורה. כל היתר הוא פירוש של התורה, לך תלמד אותו’. המהרש”א, רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, שהיה רב ופרשן תלמוד חשוב ומגדולי האחרונים, כתב בפירושו לגמרא שהלל הזקן למד את הדברים שאמר לאותו גר מהפסוק שהוא נושא מאמרנו: ‘ואהבת לרעך כמוך’.
בנוסף לכך, רבי עקיבא, שהיה מגדולי התנאים, שהיו כידוע חכמי המשנה, כפי המופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט’ הלכה ד’, אמר ש’ואהבת לרעך כמוך הוא ‘כלל גדול בתורה’. כלומר, מה שרצה להגיד רבי עקיבא הוא שהציווי ואהבת לרעך כמוך הוא עניין יסודי מאוד בתורת ישראל, מה שכמובן מזכיר את דבריו של הלל הזקן. עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שהתנא בן עזאי אמר בעקבות דבריו של רבי עקיבא שהפסוק ‘זה ספר תולדות אדם’ הוא כלל יותר גדול בתורה מאשר ואהבת לרעך כמוך מכיוון שואהבת לרעך כמוך מדבר על הציווי לאהוב אנשים שהם חברים שלך לאנשים מהעם שלך, אבל הפסוק: “זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם בדמות אלוהים עשה אותו” מדבר על החובה לאהוב את כל בני האדם, ולכן הוא כלל חשוב יותר, כלומר פסוק חשוב ובסיסי יותר בתורת ישראל. עוד בעניין זה נאמר שבהמשך המאמר נשוב ונעסוק בשאלה האם ואהבת לרעך כמוך מדבר על החובה לאהוב כל אחד ואחד מבני ישראל או שציווי זה חל גם על אהבת כל אנשי העולם.
עוד בעניין חשיבותה של מצוות ואהבת לרעך כמוך נאמר שכפי המופיע במסכת נדרים, פרק ט’, משנה ד’, רבי מאיר, שהיה תלמידו של רבי עקיבא אשר הזכרנו כעת, אומר שכאשר בית דין רוצים להתיר לאדם נדר שנדר והוא מעוניין להתירו, הם שואלים אותו בין היתר האם היה נודר את אותו נדר שנדר במקרה שבו היה לו ברור לו שהנדר שלו נוגד את מצוות ואהבת לרעך כמוך. אם לאותו אדם שנדר היה ברור שהנדר שלו סותר את מצוות ואהבת לרעך כמוך ובעקבות כך לא היה נודר – לחכמים היה יותר פשוט להתיר את נדרו.
בנוסף לכך, מצוות ואהבת לרעך כמוך היא מצווה כה חשובה כפי שהזכרנו לעיל, ובזכות כך כדאי וחשוב לדעת שחז”ל למדו מספר הלכות חשובות ממצווה זו. בעניין זה אפשר להזכיר למשל את הנאמר בשמו של רב יהודה במסכת קידושין, דף מ”א, עמ’ א’, שממצוות ואהבת לרעך כמוך לומדים שאסור לאדם לקדש איתה – כלומר להתחתן איתה – עד שיראה אותה בעיניו מכיוון שיתכן שאולי כשיראה אותה היא לא תמצא חן בעיניו ומשום כך לא ירצה הוא להתחתן איתה, ויכולות להיות לעניין זה השלכות קשות על קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך מכיוון שסירוב זה מצד החתן יכול מאוד לפגוע בכלה המיועדת ולכן קידושין אלה נאסרו.
עוד בעניין זה נציין את דבריו של רב חסדא המובאים במסכת נידה, דף י”ז, עמ’ א’, שאמר שבגלל הציווי על ואהבת לרעך כמוך אסור לקיים יחסי אישות בשעות היום, אלא צריך לעשות זאת דווקא בלילה. את דבריו של רב חסדא מסביר אביי, שהיה מגדולי האמוראים – חכמי התלמוד, בכך שאדם אנשים יקיימו יחסי אישות ביום יכול לקרות מצב שבו אדם מסוים יראה באשתו דבר מה שאינו מוצא חן בעיניו ובעקבות כך היא תתגנה עליו – וזה כמובן יכול מאוד לפגוע בה.
דבר נוסף אותו כדאי וחשוב לדעת בעניין זה הוא שבמסכת סנהדרין ובמסכת כתובות כותבים לנו רבותינו שחכמים דנו על המצבים בהם חכמי הסנהדרין גזרו לאנשים מסוימים עונש מוות, בעקבות מעשים רעים שביצעו. חכמים דנו בסוגיות שונות הנוגעות למצבים קשים אלה, ובעניין זה קבעו שמתוך ואהבת לרעך כמוך – ‘ברור לו מיתה יפה’. כלומר, מתוך הציווי לקיים את הפסוק ואהבת לרעך כמוך לומדים שצריך לחמול ולרחם גם על מי שגזרו עליו מיתה, כלומר גם על מי שעשה מעשים כה חומרים שעקבותיהם גזרו עליו עונש מוות, ושיש לבצע את הריגתו בדרך הכי עדינה ורגישה שאפשר.
דין חשוב נוסף שלמדו חכמינו ממצוות ואהבת לרעך כמוך קשור להקזת דם הנעשית לאב על ידי בנו. במסכת סנהדרין, דף פ”ד, עמ’ ב’, חכמים דנים האם מותר לבן להקיז דם לאביו לצורך בריאותו. כיום עניין זה לא כל כך נפוץ, אך בימי קדם היו מקיזים דם לאנשים מסוימים, כלומר פוצעים אותם באופן כזה שתצא מגופם כמות מסוימת של דם, וזאת למען החשת וחיזוק בריאותם. עניין זה הובא לפתחם של חכמים מכיוון שכידוע חל איסור לבן לפצוע את אביו ואמו, מכיוון שהוא חייב בכבודם, ביראתם וכיוצא בזה, אך בסופו של דבר התירו זאת חכמים בזכות אמירתו של רב מתנא בעניין זה שאמר שממצוות ואהבת לרעך כמוך אפשר להתיר את עניין הקזת הדם שהזכרנו אותה לעיל מכיוון שכוונתו של הבן היא להיטיב עם אביו – ולכן מותר לו להקיז את דמו.
אחד הפוסקים החשובים שמדברים על מצוות ואהבת לרעך כמוך והמצוות החשובות שנלמדות ממנה הוא הרמב”ם, וכך כותב הוא על מצווה זו: “לאהוב כל אדם מבני ברית, שנאמר: ‘ואהבת לרעך כמוך’. מצווה על כל אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר: ‘ואהבת לרעך כמוך’. לפיכך צריך שיספר בשבחו, ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו, ורוצה בכבוד עצמו. והמתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא”.
עוד בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שהרמב”ם כותב בהלכות אבל על דברים הקשורים למצוות ואהבת לרעך כמוך ש”כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אותן אתה לאחיך בתורה ובמצוות”. לכן, ומתוקף כך, כותב הרמב”ם שיש מצוות עשה מדרבנן שנלמדות ממצוות ואהבת לרעך כמות והן, בין היתר, לעשות גמילות חסדים, ללוות אורחים, לבקר חולים, לנחם אבלים, ללוות את המת ולעסוק בכל צורכי קבורתו – ובכללם לספוד לו לחפור את הקבר ולקבור את המת, להשתתף בהכנסת כלה, לשמח חתן וכלה ולעזור להם במה שהם צריכים ומתאפשר. עוד בעניין זה אומר הרמב”ם שמי שיכול היה לפדות שבוי ולא עשה זאת, עבר הוא על חיוב ואהבת לרעך כמוך.
לגבי אזכרתה של מצוות ואהבת לרעך כמוך בתפילה ניתן לציין בין היתר את זאת שיוצאי עדות המזרח וגם חלק מיוצאי עדות אשכנז נוהגים לקבל על עצמם את מצוות ואהבת לרעך כמוך בכל בוקר לפני תפילת שחרית לטובת קיבול התפילות, ועושים הם זאת בנוסחים שונים, ונביא כעת אחד מהם: “הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ומכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי”. הקשר בין מצוות ואהבת לרעך כמוך לקבלת התפילות אצל הקב”ה הוא עמוק וחזק, וישנן כמה וכמה סיבות שבזכותן הוא מתקיים, וכעת נביא רק אחת – חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו שכשעם ישראל אוהבים אחד את השני ומאוחדים יחד הם יותר חביבים ואהובים בעיני הקב”ה, ובזכות כך, בין היתר, תפילותיהם מתקבלות באופן משמעותי וקל יותר.
הנושא האחרון שנעסוק בו במסגרת מאמרנו זה הוא השאלה האם החיוב במצוות ואהבת לרעך כמוך מחייב כל אחד ואחד מישראל לאהוב כל אחד ואחד מישראל או שמא מחייב לאהוב כל אחד ואחד מאנשים העולם. בעניין זה כדאי וחשוב לדעת שרוב גדול של פרשני התורה סוברים כי ציווי זה של ואהבת לרעך כמוך חל על אהבת אנשים מעם ישראל בלבד. יחד עם זאת, מספר רבנים חשובים וביניהם רבי חיים ויטאל – תלמידו של האר”י הקדוש, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב פנחס הורוויץ, הרב משאש, הרב אליהו בן אמוזג ועוד, כותבים שיש עניין חשוב לאהוב את כל בני האדם באשר הם בני אדם. אם כן, כדאי וחשוב לדעת שבהקשר זה ממש כותב הרב אליהו בן אמוזג: “ממה שינה וכתב ‘ואהבת לרעך כמוך’ ולא אמר ‘לבני עמך’? שמענו שבכלל רעך כל מין האדם”. כלומר, הרב אליהו בן אמוזג למעשה אומר שהקב”ה בחר לכתוב בתורתו ‘לרעך כמוך’, ולא כתב ‘לבני עמך’, כי הוא רוצה לחייב אותנו לאהוב כל אדם, ולא רק אדם שמשתייך לעם ישראל. בעניין זה נוסיף ונאמר שאם מדובר באנשים רשעים, לישראל או לאנשים מעמים אחרים, צריך לברר היטב לפני שמשתדלים לאהוב אותם. אלה סוגיות כבדות משקל, ומי שירצה יוכל להעמיק בהם במקומות ומקורות אחרים.
לסיום מאמרנו זה נישא תפילה לריבון העולמים למען כך שיזכה אותנו תמיד להיות ב’ואהבת לרעך כמוך’, שתמיד כל אחד ואחת מעם ישראל יאהבו כל אחד ואחת מעם ישראל, שנהיה באחדות גדולה ואהבת אמת, שיהיה לנו קל ונעים לקיים את המצווה הזו – שהרבה פעמים היא לא פשוטה בכלל, ושבזכות כך שנקיים את המצווה הזו בהידור ובשמחה נזכה במהרה בימינו לביאת משיח צדקנו ולבניין בית מקדשנו ותפארתנו ונזכה לראות בעינינו האוהבות והשמחות את גאולתנו השלמה והאחרונה ונזכה לעבוד את ה’ אלוהינו בשמחה ובטוב לבב ולאהוב את כל עם ישראל ללא שום קפידה, קנאה, שנאה או תחרות, והאהבה בין כל אחד ואחד מעם ישראל רק תלך ותגבר, יחד עם האהבה הגדולה לה’ יתברך, ובזכות כך נזכה לכל הטובות והברכות הקיימות בעולם, אמן.