הרחבה:
ברכת הלבנה, שבלשון בני אשכנז נקראת: “קידוש הלבנה“, היא ברכה שמקורה הקדום ביותר מופיע במשנה. ברכה זו נאמרת באחד מימי השבועיים הראשונים של כל חודש עברי. ברכת הלבנה נאמרת דווקא בלילה, ולא ביום, אל מול פני הירח. יש חשיבות לאומרה דווקא אל מול פני הירח, ולפי חלק מהדעות – אם אין יכולת לראות את הירח, לא מברכים את ברכת הלבנה.
לאמירתה של ברכת הלבנה יש כמה וכמה מטרות, אך אחת העיקריות שבהן היא הודאה בכך שה‘ ברא את הלבנה, וכמו כן אמירת תודה על כך. למעשה, כדאי לדעת שברכת הלבנה היא אחת מברכות הראייה. ברכות אלה הן ברכות שאותן מברכים כשרואים דברים הקשורים לעולם הטבע, כמו ים גדול, ברקים, רעמים, וכו‘.
לברכות אלה, ברכות הראייה, יש כמה וכמה טעמים, ואחד מהם, ויש שיאמרו העיקרי שבהם, הוא הודאה בכך שהקב“ה הוא אל אחד ויחיד ששולט בכל העולמות. כלומר – שאין לשום דבר אחר, חוץ ממנו, כוח משלו. בעולמה של העבודה הזרה, יש אמונה שישנם כוחות שונים לדברים שונים – לשמש, לירח, לים, וכיוצא בזה. ובכן, כאמור, מטרתן של ברכות הראייה על הדברים שקשורים לטבע היא לומר שכל הדברים בעולם הם כחומר ביד היוצר, בידיו של הקב“ה, ושאין להם ממשות משל עצמם.
בנוסף לכך, ישנה סיבה נוספת לאמירתה של ברכת הלבנה, שאותה מלמדים אותנו חז“ל. עם ישראל נמשל לירח. הירח, והתמלאותו והצטמקותו לעינינו המתרחשות בכל חודש, דומה במובן זה לעם ישראל. עם ישראל ידע תקופות של גדולה, עוצמה, וכו‘, וגם תקופות של הצטמקות, חולשה, וכו‘. ומכאן הדמיון. ומעבר לכך, יש מדרש שמספר כל כך שבתחילת הבריאה השמש והירח היו שווים בגודלם ובתפקידם. עם זאת, לאחר מכן, מיעט והקטין הקב“ה את הירח. חז“ל מלמדים אותנו שבגאולה השלמה והקרובה, ב“ה, הירח צפוי לחזור לתפקידו הקודם והמשמעותי יותר. וכך, בדיוק כמוהו, עם ישראל, שבעולם הזה לפעמים מתחזק ולפעמים נחלש, לאחר הגאולה תמיד יהיה גדול, חזק ומוביל.
כעת, לאחר שדיברנו על מטרותיה של ברכת הלבנה, נדבר על דברים הקשורים לעצם אמירתה. כדאי וחשוב לדעת שהזמן המתאים ביותר עבור ברכת הלבנה הוא מוצאי שבת, מיד אחרי תפילת ערבית. לעניין זה כמה סיבות, חלקן קשורות לתורת הנסתר, אך לפי טעמי תורת הנגלה אפשר לומר שבמוצאי שבת אנשים בדרך כלל לבושים בבגדים יפים יותר מאשר מבימי החול, ולכן זה יותר מתאים ומכובד לומר כך את ברכת הלבנה. אין חובה לברך את ברכת הלבנה במוצאי שבת, אך זה ראוי יותר, וכך נוהגים.
לגבי עניין מועד אמירת ברכת הלבנה ניתן עוד לומר שאת ברכת הלבנה של חודש תשרי נהוג לברך במוצאי יום כיפור, מכיוון שבזמן זה אנשים על פי רוב שמחים ונקיים מכל חטא. בנוסף לזאת, את ברכת הלבנה של חודש אב נהוג לברך במוצאי ט‘ באב, מכיוון שמתחילת החודש ועד לזמן זה יש אבלות בעם ישראל על חורבן המקדש, ולכן לא מתאים לברך את ברכת הלבנה, שכידוע ראוי לברכה בשמחה וטוב לבב.
כעת, לאחר שדיברנו על מועד אמירתה של ברכת הלבנה, נדבר כעת על נוסח הברכה. בימי קדם, נוסח ברכת הלבנה היה קצר יותר מכפי שהוא היום, וכלל רק את הברכה עצמה. עם זאת, ברבות השנים, נוספו לברכה זו קטעים נוספים, בהם פרקי תהילים נבחרים.
אם כן, נוסח ברכת הלבנה עצמה, לפי עדות המזרח הוא כדלהלן: “ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם. פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש, עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה ה‘ מחדש חודשים“.
בנוסף לברכה זו, בנוסח של עדות המזרח – שאליו נתייחס במאמר זה, אומרים את הפסוקים: “כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה. ה‘ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ“. לפני שאומרים את הפסוקים הללו, יש להסתכל על הירח, וכשמתחילים לומר אותם – צריך דווקא שלא להסתכל עליו. חז“ל מלמדים אותנו שיש חשיבות להתפלל ולברך רק את ה‘, ולא חלילה לשום דבר אחר, מכיוון שזה ‘עבודה זרה‘.
בנוסף למה שציינו לעיל, אומרים בברכת הלבנה, בין היתר, את המשפטים הבאים: “דוד מלך ישראל חי וקיים“, “לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי“, “בסימן טוב תהי ולכל ישראל“, “ברוך יוצרך, ברוך עושך, ברוך קונך, ברוך בוראך, כשם שאני רוקד כנגדך וגו‘”. מלבד זאת, ישנם עוד פסוקים ומשפטים שנאמרים בברכת הלבנה, ואת הנוסחים המקוריים ניתן למצוא במספר רב של מקומות, ואכן כדאי להכירם.
משפט נוסף הנאמר בברכת הלבנה הוא: “כשם שאנחנו מרקדים כנגדך, ואין אנחנו יכולים ליגע בך, כך אם ירקדו אחרים להזיקנו לא יוכלו ליגע בנו, ולא ישלטו בנו, ולא יעשו בנו שום רושם“. לאחר שמשלחת מיוחדת של נאס“א, סוכנות החלל האמריקאית, הצליחה להנחית אנשים על הירח, התעורר קושי בקרב אנשים מסוימים לומר את המשפט הנ“ל.
עם זאת, לעניין זה נתנו כמה תשובות. התשובה הראשונה היא שכוונת המשפט היא שאי אפשר להגיע לירח באמצעות הקפיצה והריקוד, והשנייה היא שמדובר בלשון תיאורית שכוונתה לבטא את קטנותו של אדם אל מול גודל ועוצם הבריאה. למרות תשובות אלו, שהן מתקבלות יפה על הדעת, החליט בשעתו הרב שלמה גורן, הרב הראשי לצה“ל, לשנות בסידורי צה“ל לנוסח המקורי המופיע במסכת סופרים: “ואיני נוגע בך“.
את ברכת הלבנה, זאת כדאי לדעת, ראוי לומר בעמידה, ובמעמד כמה שיותר גדול מבחינת כמות אנשים. במקרים בהם יש מניין, כלומר עשרה מתפללים ויותר, בסוף ברכת הלבנה אומרים ‘קדיש‘. במסכת סופרים, פרק י“ט, הלכה י‘, מתוארת ברכת הלבנה, וממקור זה למדו חז“ל כמה וכמה דברים שבסופו של דבר הוכנסו לנוסח הנוכחי של ברכת הלבנה.
עוד בעניין אמירתה של ברכת הלבנה, כדאי לדעת שישנם בתי כנסיות שבהם נוסח ברכת הלבנה מופיע באותיות גדולות ומאירות עיניים מחוץ לבית הכנסת. בדרך כלל נוסח ברכת הלבנה נכתב על שלטים ייעודיים לטובת העניין, אך לא תמיד זה מופיע כך. ישנן כמה אופנים אפשריים בעניין זה. עם זאת, משום שברכת הלבנה נאמרת בלילה, ובגלל שהמברכים עומדים במרחק גדול יחסית מנוסח הברכה המופיע למולם, כותבים אותה באותיות גדולות, ומכאן נבע המושג המתאר אותיות גדולות במיוחד: “אותיות קידוש לבנה“.
לאחר אמירתה של ברכת הלבנה, זאת כדאי לדעת, יש הנוהגים לרקוד במעגל, כלל המתפללים שברכו יחד את ברכת הלבנה, ולשיר יחד את מספר שורות מתוך הפיוט ‘אל אדון‘ הנאמר בשחרית של שבת, וביניהן: “טובים מאורות שבראם אלוקינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל, כח וגבורה נתן בהם, להיות מושלים בקרב תבל“.
בתום ברכת הלבנה, נהגו בני עדות המזרח לומר לשלושה אנשים מבין המתפללים ‘שלום עליכם‘, והללו עונים להם: “עליכם השלום“. וכך, בברכה נפלאה זו, הולכים האנשים לדרכם, ומתפללים לה‘, העושה שלום במרומיו, שיעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.